מנחם מענדל מקאצק
תלמיד החוזה מלובלין והיהודי הק' ורבי שמחה בונם מפשיסחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
א[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעם לקה הרה"ק רמ"מ מקאצק זיע"א במחלת הריאה (ל"ע) ונפל למשכב. כדי להרפא ממחלתו נסע הוא ללעמבערג, וסמוך לדלת חדרו עמדו שני תלמידים נאמנים; הרה"ק בעל "חידושי הרי"ם" ועוד אחד מגדולי תלמידיו. השניים לא הניחו לאיש להכנס אל רבם הקדוש, מפני שקשה היה עליו הדיבור מאד. בעת ההיא הגיע מוהרנ"ת ללעמבערג, וביקש להכנס אל הרה"ק מקאצק. התלמידים שלא ידעו מי הוא המבקש, לא הניחו אף לו להיכנס. אמר להם מוהרנ"ת שיודיעו לרבם כי תלמידו של בעל ה"ליקוטי מוהר"ן" חפץ להכנס, ומיד ניתנה למוהרנ"ת הרשות, והוא נכנס ושוחח עם הרמ"מ כמה שעות ברציפות. בצאתו התבטא עליו הרה"ק מקאצק "א ליכטיגער שטערן אינטער א פראסטן דאשיק". [1] ויש גירסא שאמר עליו "ער איז א עילוי אין חסידות".[2] [3]
ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרה"ק רמ"מ מקאצק נטל פעם את הספר הקדוש "ליקוטי מוהר"ן" בידו, וכה אמר: "איך שעם זיך פאר קיינעם נישט אין ענין פון קדושה, נאר פארן "ליקוטי מוהר"ן"".[4] [5]
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ מצח זוהר ומאיר מתחת לכובע מצחיה פשוט.
- ↑ הוא עילוי בחסידות.
- ↑ הרה"ח רבי בן ציון אפטר ז"ל.
- ↑ בעניני קדושה איני מתבייש משום אחד בעולם, רק בפני ה"ליקוטי מוהר"ן".
- ↑ מהנ"ל.