-

 

ברסלבער!


האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.


מרגיש שאתה מתאים?

הקש כאן כדי להצטרף

לוגו3.png

הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף חיים זוננפלד"

מתוך ברסלביקי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (חבקוק העביר את הדף יוסף חיים זוננפלד - גאב"ד העדה החרדית ירושלים לשם יוסף חיים זוננפלד: שם הערך צריך לכלול את השם ולא את המשרה)
(תיקון מילה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד, עריכה דרך האתר הנייד
 
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
  
הגאון רבי יוסף חיים זצ״ל שהיה רבה של ירושלים בדור הקודם, אמר בדרך רמז על המתנה הטובה שהנחיל לנו [[רבינו]] ז״ל את ספרו '“הקדוש ״[[ליקוטי מוהר"ן]]״ שזה מרומז בפסוק(תהלים קד, כח): ״תת׳ן לה׳ם ילקוטון תפת׳ח״, סופי תיבות שלהם ״נחמן" לרמז ש[[רבינו]] נתן לנו ספרו הקדוש ״[[ליקוטי מוהר"ן]]״...<ref>מפי ר' גדליה ברגר</ref>
+
הרב יוסף חיים זוננפלד שהיה רבה של העדה החרדית בירושלים מטבת תר"פ עד פטירתו בי"ט באדר תרצ"ב<ref>מיעוט מהאשכנזים בירושלים לא קיבל את מינוי [[אברהם יצחק הכהן קוק - הראי"ה|הראי"ה קוק]] לרבה של ירושלים (הרב קוק החל לכהן במשרה זו מטבת תר"פ) והקים את "העדה החרדית" בגלל שסברו שהרב קוק מתון מדי לנדרש בקהילת ירושלים. אך למרות זאת גם המיעוט חלק כבוד רב לראי"ה. וראו [http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2716234&forum_id=5824 כאן] על הכבוד הרב שחלק הרב זוננפלד עצמו לראי"ה למרות המחלוקת ההשקפתית וכפי שכתב נכדו בחיבורו "האיש על החומה", כרך שלישי, הפרק "האמת והעימות", עמ' 399 ואילך, שהייתה הערצה הדדית ביניהם גם ברגעי המחלוקת הקשים ביותר. בקישור מופיע גם על היחס לראי"ה כרבה של ירושלים, ועל כך שהיו גדולי ישראל לא מעטים שתמכו בדרכו ואף בין מתנגדי הרעיון הציוני היו שתמכו במשנתו המחשבתית של הראי"ה.</ref>, אמר בדרך רמז על המתנה הטובה שהנחיל לנו [[רבינו]] ז״ל את ספרו '“הקדוש ״[[ליקוטי מוהר"ן]]״ שזה מרומז בפסוק(תהלים קד, כח): ״תת׳ן לה׳ם ילקוטון תפת׳ח״, סופי תיבות שלהם ״נחמן" לרמז ש[[רבינו]] נתן לנו ספרו הקדוש ״[[ליקוטי מוהר"ן]]״...<ref>מפי ר' גדליה ברגר</ref>
 +
 
 
==הערות==
 
==הערות==
  
 
[[קטגוריה: ידידי ברסלב]]
 
[[קטגוריה: ידידי ברסלב]]
 
[[קטגוריה: אישים]]
 
[[קטגוריה: אישים]]

גרסה אחרונה מ־23:21, 6 בספטמבר 2018

הרב יוסף חיים זוננפלד שהיה רבה של העדה החרדית בירושלים מטבת תר"פ עד פטירתו בי"ט באדר תרצ"ב[1], אמר בדרך רמז על המתנה הטובה שהנחיל לנו רבינו ז״ל את ספרו '“הקדוש ״ליקוטי מוהר"ן״ שזה מרומז בפסוק(תהלים קד, כח): ״תת׳ן לה׳ם ילקוטון תפת׳ח״, סופי תיבות שלהם ״נחמן" לרמז שרבינו נתן לנו ספרו הקדוש ״ליקוטי מוהר"ן״...[2]

הערות[עריכה]

  1. מיעוט מהאשכנזים בירושלים לא קיבל את מינוי הראי"ה קוק לרבה של ירושלים (הרב קוק החל לכהן במשרה זו מטבת תר"פ) והקים את "העדה החרדית" בגלל שסברו שהרב קוק מתון מדי לנדרש בקהילת ירושלים. אך למרות זאת גם המיעוט חלק כבוד רב לראי"ה. וראו כאן על הכבוד הרב שחלק הרב זוננפלד עצמו לראי"ה למרות המחלוקת ההשקפתית וכפי שכתב נכדו בחיבורו "האיש על החומה", כרך שלישי, הפרק "האמת והעימות", עמ' 399 ואילך, שהייתה הערצה הדדית ביניהם גם ברגעי המחלוקת הקשים ביותר. בקישור מופיע גם על היחס לראי"ה כרבה של ירושלים, ועל כך שהיו גדולי ישראל לא מעטים שתמכו בדרכו ואף בין מתנגדי הרעיון הציוני היו שתמכו במשנתו המחשבתית של הראי"ה.
  2. מפי ר' גדליה ברגר