-

 

ברסלבער!


האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.


מרגיש שאתה מתאים?

הקש כאן כדי להצטרף

לוגו3.png

הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב דב (הלוי)"

מתוך ברסלביקי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (דוד העביר את הדף יעקב דב לשם יעקב דב (הלוי))
 
שורה 2: שורה 2:
 
נולד בשנת תרפ"א בפלאצק. נפטר בשנת תשנ"ז בירושלים.
 
נולד בשנת תרפ"א בפלאצק. נפטר בשנת תשנ"ז בירושלים.
 
==חייו==
 
==חייו==
ר' יעקב נולד בעיר פלאצק שבפולין בשנת תרפ"א לאביו החסיד ר' אברהם יצחק הלוי ב"ר צבי נעדזוויעדז (בשפה הפולינית פירושו דב) שהיו חסידי גור. ובפקודת האדמו"ר עלו לארץ ישראל בשנת תרצ"ו. בארץ ישראל קבועו את מושבם בעיר תל אביב שם למד ר' יעקב בת"ת וכשהגיע לגיל מצוות עלה לישיבת גור שבירושלים. מפעם לפעם היה נוהג ללכת לכותל להתפלל פעם אחת פגש בר' [[שמואל מרדכי קורנבליט]] והלה דברו בעבודת השם עד שנהיה חסיד ברסלב אמתי. וכשבגר לקחו לחתן לביתו מרת רבקה לאה. ר' יעקב היה בעל מנגן. היה לו זיכרון גדול ומח חריף וכל היום היה מתמיד בלימוד משכך זכר כל מה שלמד וידע בעל פה ממש. כשהגיע לבית כנסת ברסלב פגש בר' [[אפרים מפשעדבורג]] בעל ה[[עונג שבת]] בו דבק בכל ליבו ונפשו. עד שאסף את כל כתביו והדפיסם בשם [[עונג שבת]]. ר' יעקב הזיל ממון רב למען הדפסת ספרי רבינו ז"ל והדפיס את הספרים [[עונג שבת]] [[עלים לתרופה]] [[ספר המידות]] [[סיפורי מעשיות]] [[הלכתא כנחמני]] ועוד. וחיבר עוד כמה ספרים. היה אחראי על בנית בית כנסת ברסלב בבארא פארק שימש שם גם כחזן ובעל תוקע. בשנת תש"ל זכה להגיע לאומן על אף שהקומוניסטים לא הרשו לאיש להגיע, לו הסכימו ואפי' כבדהו. ר' יעקב היה עובד השם גדול קם כל לילה בחצות הולך להתבודד לומד את שיעוריו הקבועים ומחלק צדקות לרוב. לפרנסתו היה עובד בסריגת בדים ולאחר מכן היה משגיח כשרות. ותמיד היה לו סבר פנים יפות. נפטר ביום ט' באב בשנת תשנ"ז והוא בן שבעים וחמש שנים. נקבר וניטמן בהר הזיתים חלקה ג' של כולל פולין ליד מורו ורבו ר' [[אפרימ'ל]] ור' [[בן ציון אפטר]] חמיו ועוד בירושלים.
+
ר' יעקב נולד בעיר פלאצק שבפולין בשנת תרפ"א לאביו החסיד ר' אברהם יצחק הלוי ב"ר צבי נעדזוויעדז (בשפה הפולינית פירושו דב) שהיו חסידי גור. ובפקודת האדמו"ר עלו לארץ ישראל בשנת תרצ"ו.  
 +
 
 +
בארץ ישראל קבועו את מושבם בעיר תל אביב שם למד ר' יעקב בת"ת וכשהגיע לגיל מצוות עלה לישיבת גור שבירושלים.  
 +
 
 +
מפעם לפעם היה נוהג ללכת לכותל להתפלל פעם אחת פגש בר' [[שמואל מרדכי קורנבליט]] והלה דברו בעבודת השם עד שנהיה חסיד ברסלב אמתי. וכשבגר לקחו לחתן לביתו מרת רבקה לאה.  
 +
 
 +
ר' יעקב היה בעל מנגן. כמו"כ היה לו זיכרון גדול ומח חריף וכל היום היה מתמיד בלימוד משכך זכר כל מה שלמד וידע בעל פה ממש. כשהגיע לבית כנסת ברסלב פגש בר' [[אפרים מפשעדבורג]] בעל ה[[עונג שבת]] בו דבק בכל ליבו ונפשו. עד שאסף את כל כתביו והדפיסם בשם [[עונג שבת]].  
 +
 
 +
ר' יעקב הזיל ממון רב למען הדפסת ספרי רבינו ז"ל והדפיס את הספרים [[עונג שבת]] [[עלים לתרופה]] [[ספר המידות]] [[סיפורי מעשיות]] [[הלכתא כנחמני]] ועוד. וחיבר עוד כמה ספרים.  
 +
 
 +
היה אחראי על בנית בית כנסת ברסלב בבארא פארק שימש שם גם כחזן ובעל תוקע.  
 +
 
 +
בשנת תש"ל זכה להגיע לאומן על אף שהקומוניסטים לא הרשו לאיש להגיע, לו הסכימו ואפי' כבדהו.  
 +
 
 +
ר' יעקב היה עובד השם גדול קם כל לילה בחצות הולך להתבודד לומד את שיעוריו הקבועים ומחלק צדקות לרוב. לפרנסתו היה עובד בסריגת בדים ולאחר מכן היה משגיח כשרות. ותמיד היה לו סבר פנים יפות.  
 +
 
 +
נפטר ביום ט' באב בשנת תשנ"ז והוא בן שבעים וחמש שנים.  
 +
 
 +
נקבר וניטמן בהר הזיתים חלקה ג' של כולל פולין ליד מורו ורבו ר' [[אפרימ'ל]] ור' [[בן ציון אפטר]] חמיו ועוד בירושלים.
  
 
==ספריו==
 
==ספריו==
שורה 10: שורה 28:
 
*[[חומש בראשית]] – ליקוט מכל ליקוטי הלכות על החומש. (יצא רק חלק הראשון).
 
*[[חומש בראשית]] – ליקוט מכל ליקוטי הלכות על החומש. (יצא רק חלק הראשון).
 
*מדרש ישועות יעקב – שילוב של המדרש עם פירוש ישועות יעקב בכדי שהיה קל ללמידה.
 
*מדרש ישועות יעקב – שילוב של המדרש עם פירוש ישועות יעקב בכדי שהיה קל ללמידה.
 +
 
==בניו==
 
==בניו==
 
ר' נחמן
 
ר' נחמן

גרסה אחרונה מ־19:11, 6 בנובמבר 2016

שנותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרפ"א בפלאצק. נפטר בשנת תשנ"ז בירושלים.

חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' יעקב נולד בעיר פלאצק שבפולין בשנת תרפ"א לאביו החסיד ר' אברהם יצחק הלוי ב"ר צבי נעדזוויעדז (בשפה הפולינית פירושו דב) שהיו חסידי גור. ובפקודת האדמו"ר עלו לארץ ישראל בשנת תרצ"ו.

בארץ ישראל קבועו את מושבם בעיר תל אביב שם למד ר' יעקב בת"ת וכשהגיע לגיל מצוות עלה לישיבת גור שבירושלים.

מפעם לפעם היה נוהג ללכת לכותל להתפלל פעם אחת פגש בר' שמואל מרדכי קורנבליט והלה דברו בעבודת השם עד שנהיה חסיד ברסלב אמתי. וכשבגר לקחו לחתן לביתו מרת רבקה לאה.

ר' יעקב היה בעל מנגן. כמו"כ היה לו זיכרון גדול ומח חריף וכל היום היה מתמיד בלימוד משכך זכר כל מה שלמד וידע בעל פה ממש. כשהגיע לבית כנסת ברסלב פגש בר' אפרים מפשעדבורג בעל העונג שבת בו דבק בכל ליבו ונפשו. עד שאסף את כל כתביו והדפיסם בשם עונג שבת.

ר' יעקב הזיל ממון רב למען הדפסת ספרי רבינו ז"ל והדפיס את הספרים עונג שבת עלים לתרופה ספר המידות סיפורי מעשיות הלכתא כנחמני ועוד. וחיבר עוד כמה ספרים.

היה אחראי על בנית בית כנסת ברסלב בבארא פארק שימש שם גם כחזן ובעל תוקע.

בשנת תש"ל זכה להגיע לאומן על אף שהקומוניסטים לא הרשו לאיש להגיע, לו הסכימו ואפי' כבדהו.

ר' יעקב היה עובד השם גדול קם כל לילה בחצות הולך להתבודד לומד את שיעוריו הקבועים ומחלק צדקות לרוב. לפרנסתו היה עובד בסריגת בדים ולאחר מכן היה משגיח כשרות. ותמיד היה לו סבר פנים יפות.

נפטר ביום ט' באב בשנת תשנ"ז והוא בן שבעים וחמש שנים.

נקבר וניטמן בהר הזיתים חלקה ג' של כולל פולין ליד מורו ורבו ר' אפרימ'ל ור' בן ציון אפטר חמיו ועוד בירושלים.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הלכתא כנחמני יד תורת ברסלב – אינציקלופדיה שלמה מכל ספרי רבינו ז"ל. (הודפס לראשונה על ידו בשנת תשל"ט. ובתשס"ח ע"י משך הנחל) .
  • כפתור ופרח – ציצים ופרחים בנויים על סיפרי רבינו ז"ל.( הודפס לראשונה על ידו בשנת תשל"ב ואח"כ בתשמ"ג).
  • לקוטי קודש – פירוש על תהילים מלוקט מספרי רבינו ז"ל ותלמידו ובפרט ר' נחמן מטשערין.(נדפס לראשונה על ידו בניו יורק בשנת תשכ"ה)
  • חומש בראשית – ליקוט מכל ליקוטי הלכות על החומש. (יצא רק חלק הראשון).
  • מדרש ישועות יעקב – שילוב של המדרש עם פירוש ישועות יעקב בכדי שהיה קל ללמידה.

בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' נחמן

בנותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חתניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' זונדל ברמן ז"ל, ר' בו ציון שפירא ז"ל, ובזיווג שני ר' שמעון פרקש, ר' שלמה רייניץ, ר' חיים גוטמן, ר' יהושע העשיל פעקעטע, ר' לייבל גולדברג,