-

 

ברסלבער!


האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.


מרגיש שאתה מתאים?

הקש כאן כדי להצטרף

לוגו3.png

הבדלים בין גרסאות בדף "נתן ב"ר יהודה מטבריה"

מתוך ברסלביקי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 42: שורה 42:
 
* [[קונטרס הצירופים]] – כל צירופי מילים שיוצאות מר"ת וס"ת מהספרים [[ליקוטי מוהר"ן]] [[ליקוטי הלכות]], [[ספר המידות]] , [[חיי מוהר"ן]] וכו', כתב את הקונטרס אודות מה ששמע מ[[מוהרנ"ת]] גודל מעלת צירופי אותיות בספרי האדמו"ר ז"ל שיטיבו לנפש בעולם הזה ובעולם הבא.
 
* [[קונטרס הצירופים]] – כל צירופי מילים שיוצאות מר"ת וס"ת מהספרים [[ליקוטי מוהר"ן]] [[ליקוטי הלכות]], [[ספר המידות]] , [[חיי מוהר"ן]] וכו', כתב את הקונטרס אודות מה ששמע מ[[מוהרנ"ת]] גודל מעלת צירופי אותיות בספרי האדמו"ר ז"ל שיטיבו לנפש בעולם הזה ובעולם הבא.
 
(נדפס ירושלים תרע"א, ע"י ר'[[ישראל קרדונר]]. וארשה תרפ"ה,ע"י ר' [[אהרן לייב ציגלמן]]. ניו יורק תשט"ו, ותשל"ד ע"י ר' [[יעקב דב]] הלוי)  
 
(נדפס ירושלים תרע"א, ע"י ר'[[ישראל קרדונר]]. וארשה תרפ"ה,ע"י ר' [[אהרן לייב ציגלמן]]. ניו יורק תשט"ו, ותשל"ד ע"י ר' [[יעקב דב]] הלוי)  
* [[נתיב צדיק]] – אוסף מכתבים שהעתיק מילה במילה ר' [[סנדיר חיים מטרוביץ]] ז"ל (תשל"א יצא לאור ע"י ר' [[נתן צבי קעניג]]. 'נתיבות צדיק' תשס"ד ע"י ר' אהרן יוסף קניג). יצא לאור מחדש בתשע"ז ע"י קרן ר' ישראל אודסר בתוספת מכתבים והשמטות רבות בשם [[מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה]].
+
* [[נתיב צדיק]] – אוסף מכתבים שהעתיק מילה במילה ר' [[סנדיר חיים מטרוביץ]] ז"ל (תשל"א יצא לאור ע"י ר' [[נתן צבי קעניג]]. 'נתיבות צדיק' תשס"ד ע"י ר' אהרן יוסף קניג). יצא לאור מחדש בתשע"ז ע"י קרן ר' ישראל אודסר בתוספת מכתבים והשמטות רבות עם [[קונטרס הצירופים]] בשם [[מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה]].
  
 
==הערות שולים==
 
==הערות שולים==
  
 
[[קטגוריה:אישים]]
 
[[קטגוריה:אישים]]

גרסה מ־11:53, 17 ביולי 2017

ציון ר' נתן ב"ר יהודה בטבריה

שנותיו

תאריך לידתו המשוער בשנת תקע"ד בעיר ברסלב. נפטר: בכ"ו אדר תרמ"ב בטבריה.

חייו

אביו ר' יהודה לייבלי ראובנ'ס היה מתלמידיו הגדולים של מוהרנ"ת עוד בהיותו ילד קטן זכה ר' נתן להיות מקורב למוהרנ"ת והיה רגיל להיכנס אליו בכל יום ר' נתן היה חכם ובעל כישרון גדול ו‏‏‏‏מוהרנ"ת חיבב וקירב אותו מאוד מאוד.

כפי שהעיד על עצמו באחד ממכתביו "אני הייתי משרת ועומד אצל מוהרנ"ת וקיבלתי מאיתו הלכה למעשה"

כמו כן עזר למוהרנ"ת במלאכת הדפוס הלא חוקי של הליקוטי תפילות תחת סיכון רב שיתפסו אותו.

היה בין אלו שזכו להיות ביציאת הנשמה של מוהרנ"ת. ועמד על כך שמוהרנ"ת יקבר דווקא בכניסה לבית הקברות בטענה שמוהרנ"ת אמר "שאם יעבירו מת ליד קיברו יהיה למת טובה מזה"

מפחד גיוסו לצבא הרוסי ברח לעיר יאסי שברומניה ובשנת תר"ג פגש אותו שם ר' נחמן מטולטשין והשיאו עם מרת יכט (יוכבד) שרה.

כעבור שנים אשתו נפטרה והוא נשא בשנית את מרת בריינע לאה אלמנת ר' נחמן פיטל .

מסופר עליו כשהיה גר ברומניה מידי פעם היה בורח בסיכון גדול את הגבול כדי להתבסם מאורו של מוהרנ"ת.

בשנת תרל"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר טבריה למשך כעשור שנים.

בשנים האלו שלח מאות מכתבים לאנ"ש בצפת ובגולה.[1]

זכה להגיע לאומן בראש השנה מארץ ישראל שלוש פעמים בשנים: תרל"ו , תרל"ט , תרמ"א.

נפטר בכ"ו אדר תרמ"ד והוא כבן שבעים שנה נקבר ונטמן בטבריה עיר הקודש סמוך לקברי תלמידי הבעש"ט.

בניו

ר' דוד, ר' משה אפרים מטשערין, ור' יצחק (אייזיק).

בנותיו

פיגא מרים, חייקא, שיינדל, אדל

חתניו

ר' ישראל כהן טרוביצר ב"ר חיים סטולר (פיגא מרים), ר' יהושע זיידיל, ר' ברוך מטייטרע (שניידל), ר' יחיאל, ר' שמואל (חייקא) ור' יצחק.

ספריו

(נדפס ירושלים תרע"א, ע"י ר'ישראל קרדונר. וארשה תרפ"ה,ע"י ר' אהרן לייב ציגלמן. ניו יורק תשט"ו, ותשל"ד ע"י ר' יעקב דב הלוי)

הערות שולים

  1. שאח"כ חלקם התפרסמו בספר 'נתיב צדיק'