-

 

ברסלבער!


האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.


מרגיש שאתה מתאים?

הקש כאן כדי להצטרף

לוגו3.png

הבדלים בין גרסאות בדף "נתן ב"ר יהודה מטבריה"

מתוך ברסלביקי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ר' נתן (נפטר סוף שנת תרמ"ד לערך), היה תלמיד מובהק של מוהרנ"ת, והיה רגיל להכנס אליו כל יום. מנוחתו כבוד בבית העלמין הישן בטבריה.)
 
 
(28 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' נתן היה בנו של רבי יהודה המכונה ר' לייבלי ראובנ'ס, שהיה מתלמידי מוהרנ"ת המובהקים.
+
[[קובץ:ציון ר' נתן ב"ר יהודה בטבריה.jpeg|200px|thumb|left|ציון ר' נתן ב"ר יהודה בטבריה]]
מפחד גיוסו לצבא ברח לרומניה. בשנת תרל"ה בערך עלה לארץ ישראל והתיישב בטבריה. נסע מארץ ישראל לאומן לראש השנה בשנים תרל"ז ותרמ"ב.
+
==שנותיו==
 +
תאריך לידתו המשוער בשנת תקע"ד בעיר ברסלב. נפטר: בכ"ו אדר תרמ"ב בטבריה.
 +
==חייו==
 +
אביו ר' [[יהודה לייבלי ראובנ'ס]] היה מתלמידיו הגדולים של [[מוהרנ"ת]]
 +
עוד בהיותו ילד קטן זכה ר' נתן להיות מקורב למוהרנ"ת והיה רגיל להיכנס אליו בכל יום
 +
ר' נתן היה חכם ובעל כישרון גדול ו‏[[‏‏‏מוהרנ"ת]] חיבב וקירב אותו מאוד מאוד.
  
 +
כפי שהעיד על עצמו באחד ממכתביו "אני הייתי משרת ועומד אצל מוהרנ"ת
 +
וקיבלתי מאיתו הלכה למעשה"
 +
 +
כמו כן עזר ל[[מוהרנ"ת]] במלאכת הדפוס הלא חוקי של ה[[ליקוטי תפילות]] תחת סיכון רב שיתפסו אותו.
  
== ספריו ==
+
היה בין אלו שזכו להיות ביציאת הנשמה של [[מוהרנ"ת]].
* '''קונטרס הצירופים''' - צירופי האותיות המובאים בספרי רבינו ז"ל, מסודרים לפי סדר הא"ב.
+
ועמד על כך ש[[מוהרנ"ת]] יקבר דווקא בכניסה לבית הקברות בטענה
* '''נתיב צדיק''' - אוסף של מאות מכתבים שכתב לחסידי ברסלב מצפת, מלאים דברי תורה והתחזקות בדרך רבינו ז"ל. (מצוי גם בשם "נתיבות צדיק").
+
שמוהרנ"ת אמר "שאם יעבירו מת ליד קיברו יהיה למת טובה מזה"
 +
 
 +
מפחד גיוסו לצבא הרוסי ברח לעיר יאסי שברומניה ובשנת תר"ג פגש אותו שם
 +
ר' [[נחמן מטולטשין]] והשיאו עם מרת יכט (יוכבד) שרה.
 +
 +
כעבור שנים אשתו נפטרה והוא נשא בשנית את מרת בריינע לאה אלמנת ר' [[נחמן פיטל]] .
 +
 
 +
מסופר עליו כשהיה גר ברומניה מידי פעם היה בורח בסיכון גדול את הגבול
 +
כדי להתבסם מאורו של מוהרנ"ת.
 +
 
 +
בשנת תרל"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר טבריה למשך כעשור שנים.
 +
 
 +
בשנים האלו שלח מאות מכתבים לאנ"ש בצפת ובגולה.<ref> שאח"כ חלקם התפרסמו בספר '[[נתיב צדיק]]'</ref>
 +
 
 +
זכה להגיע ל[[אומן]] ב[[ראש השנה]] מארץ ישראל שלוש פעמים בשנים: תרל"ו , תרל"ט , תרמ"א.
 +
 +
נפטר בכ"ו אדר תרמ"ד והוא כבן שבעים שנה נקבר ונטמן בטבריה עיר הקודש
 +
סמוך לקברי תלמידי ה[[בעש"ט]].
 +
 
 +
==בניו==
 +
ר' דוד, ר' משה אפרים מטשערין,  ור' יצחק (אייזיק).
 +
==בנותיו==
 +
פיגא מרים, חייקא, שיינדל, אדל
 +
==חתניו==
 +
ר' [[ישראל הכהן מטרוביץ|ישראל כהן טרוביצר]] ב"ר [[חיים סטאלר]] (פיגא מרים), ר' יהושע זיידיל, ר' ברוך מטייטרע (שניידל), ר' יחיאל, ר' שמואל (חייקא) ור' יצחק.
 +
==ספריו==
 +
* [[קונטרס הצירופים]] – כל צירופי מילים שיוצאות מר"ת וס"ת מהספרים [[ליקוטי מוהר"ן]] [[ליקוטי הלכות]], [[ספר המידות]] , [[חיי מוהר"ן]] וכו', כתב את הקונטרס אודות מה ששמע מ[[מוהרנ"ת]] גודל מעלת צירופי אותיות בספרי האדמו"ר ז"ל שיטיבו לנפש בעולם הזה ובעולם הבא.
 +
(נדפס ירושלים תרע"א, ע"י ר'[[ישראל קרדונר]]. וארשה תרפ"ה,ע"י ר' [[אהרן לייב ציגלמן]]. ניו יורק תשט"ו, ותשל"ד ע"י ר' [[יעקב דב]] הלוי)
 +
* [[נתיב צדיק]] – אוסף מכתבים שהעתיק מילה במילה ר' [[סנדיר חיים מטרוביץ]] ז"ל (תשל"א יצא לאור ע"י ר' [[נתן צבי קעניג]]. 'נתיבות צדיק' תשס"ד ע"י ר' אהרן יוסף קניג). יצא לאור מחדש בתשע"ז ע"י קרן ר' ישראל אודסר בתוספת מכתבים והשמטות רבות עם [[קונטרס הצירופים]] בשם [[מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה]].
 +
 
 +
==הערות שולים==
 +
 
 +
[[קטגוריה:אישים]]

גרסה אחרונה מ־08:59, 27 בנובמבר 2019

ציון ר' נתן ב"ר יהודה בטבריה

שנותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

תאריך לידתו המשוער בשנת תקע"ד בעיר ברסלב. נפטר: בכ"ו אדר תרמ"ב בטבריה.

חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אביו ר' יהודה לייבלי ראובנ'ס היה מתלמידיו הגדולים של מוהרנ"ת עוד בהיותו ילד קטן זכה ר' נתן להיות מקורב למוהרנ"ת והיה רגיל להיכנס אליו בכל יום ר' נתן היה חכם ובעל כישרון גדול ו‏‏‏‏מוהרנ"ת חיבב וקירב אותו מאוד מאוד.

כפי שהעיד על עצמו באחד ממכתביו "אני הייתי משרת ועומד אצל מוהרנ"ת וקיבלתי מאיתו הלכה למעשה"

כמו כן עזר למוהרנ"ת במלאכת הדפוס הלא חוקי של הליקוטי תפילות תחת סיכון רב שיתפסו אותו.

היה בין אלו שזכו להיות ביציאת הנשמה של מוהרנ"ת. ועמד על כך שמוהרנ"ת יקבר דווקא בכניסה לבית הקברות בטענה שמוהרנ"ת אמר "שאם יעבירו מת ליד קיברו יהיה למת טובה מזה"

מפחד גיוסו לצבא הרוסי ברח לעיר יאסי שברומניה ובשנת תר"ג פגש אותו שם ר' נחמן מטולטשין והשיאו עם מרת יכט (יוכבד) שרה.

כעבור שנים אשתו נפטרה והוא נשא בשנית את מרת בריינע לאה אלמנת ר' נחמן פיטל .

מסופר עליו כשהיה גר ברומניה מידי פעם היה בורח בסיכון גדול את הגבול כדי להתבסם מאורו של מוהרנ"ת.

בשנת תרל"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר טבריה למשך כעשור שנים.

בשנים האלו שלח מאות מכתבים לאנ"ש בצפת ובגולה.[1]

זכה להגיע לאומן בראש השנה מארץ ישראל שלוש פעמים בשנים: תרל"ו , תרל"ט , תרמ"א.

נפטר בכ"ו אדר תרמ"ד והוא כבן שבעים שנה נקבר ונטמן בטבריה עיר הקודש סמוך לקברי תלמידי הבעש"ט.

בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' דוד, ר' משה אפרים מטשערין, ור' יצחק (אייזיק).

בנותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פיגא מרים, חייקא, שיינדל, אדל

חתניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' ישראל כהן טרוביצר ב"ר חיים סטאלר (פיגא מרים), ר' יהושע זיידיל, ר' ברוך מטייטרע (שניידל), ר' יחיאל, ר' שמואל (חייקא) ור' יצחק.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

(נדפס ירושלים תרע"א, ע"י ר'ישראל קרדונר. וארשה תרפ"ה,ע"י ר' אהרן לייב ציגלמן. ניו יורק תשט"ו, ותשל"ד ע"י ר' יעקב דב הלוי)

הערות שולים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. שאח"כ חלקם התפרסמו בספר 'נתיב צדיק'