אם הבנים

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

התואר 'אם הבנים' מיוחס לעיתים לספירת ה"בינה" ולפעמים לספירת ה"מלכות" היא השכינה הקדושה. ה'בינה' קרויה "אם הבנים", על שום שממנה יוצאים כל שבע המידות: חסד, גברוה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, ומלכות. וממילא מוח ה'בינה' הוא כמו "אם" כלפי המידות שבנפש הנאצלים מה'מחשבה'. אך במאמר זה (סימן ע"ח), 'אם הבנים' רומז לבחינת "מלכות" היא השכינה הקדושה, הקרויה גם 'עקרת הבית'. כי השכינה היא "אם כל חי", היא ה"אם" שלנו בניה היקרים "בני ישראל". ספירת "מלכות" היא גם בחינת 'דיבור', כי ה'דיבור' הוא כוח המלכות והממשלה. במאמר זה מלמד רבינו שה'דיבור' מתנהג כמו 'אם' המלווה את בניה לכל מקום, כך מלווה הדיבור הקדוש את הנפש בכל ניסיונותיה. יורד עמה למקומות המטונפים ומזכיר לה את השי"ת אפילו בזמני רפיון ושכחה.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה עח'