בקיעת המוחין דרך העיניים

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

כח הראיה, הוא חלק מכח החכמה שנתן ה' לכל אחד ואחד. כדי להשתמש בכח השכל והחכמה, מוכרח אדם לראות דברים, הן כדי לקלוט ולדעת דברים, והן כדי לקלוט את אשר לפניו, להחליט על פי שכלו מה לעשות, וכן הלאה.

ולפי גודל חכמת האדם ותפיסת שכלו, כן ראייתו מתחדדת ותופסת יותר עומק בכל פרט, כמו כשמסתכל איש מקצוע על מכונה חדשה, שהסתכלותו היא אחרת מהסתכלותו של סתם אדם, וכל שינוי לטובה שיש בה מענין אותו והוא שם לב לזה, ונמצא שעצם ראייתו על דבר זה היא ראיה והסתכלות שונה.

ובעיקר ברוחניות, כי מח האדם הוא כלי ומשכן לנשמה, שכשהיא שורה בו יש בו שכל אלוקי אמיתי, ולפי דעת האדם והשגת שכלו, שהוא לפי מה ששורה בו נשמתו יותר - כך אין ראיתו סתם ראיה, אלא כל פרט מהבריאה וממה שסובב אותו מלמד אותו יותר על מציאות ה', כי שכלו הקדוש מורה לו איך לראות ואיך להשגיח ולהסתכל על כל דבר. וכך גם למעלה למעלה בעולמות העליונים, לפי מה שאנו זוכים והקדוש ברוך הוא רוצה לגלות יותר קדושה ודעת, הנקרא 'מוחין' עליונים, כך הם פועלים שתהיה הסתכלות והשגחה לטובה אחרת ובעיקר ב'ארץ ישראל', שבאמצעות זה שורה הקדושה, שעל ידה גם אנו מבינים מהי החכמה האמיתית – לדעת מה' יתברך מתורתו ודעת הצדיקים.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה מ'