הדום רגלי

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

כתוב בפסוק השמים "כסאי והארץ הדום רגלי", ופשטות לשון 'הדום' הוא כסא קטן לרגלים, כי כל הארץ התחתונה, היא 'כסא' קטן מאד, כלפי ה'כסא' שה' שורה בו בעולמות העליונים [שהוא עולם הבריאה]. ועומק הענין [עיי' בסי' נד] שהדרגות התחתונות של הקדושה מתלבשות בעולם הזה, ולשון 'רגל' הוא מלשון סוף וסיום, כמו רגלי האדם שהם סוף האדם, והיינו ש'סיום' הקדושה משתלשל בעולם הזה, ותפקידנו הוא להדבק בכבוד ה' מהמקום הזה שהוא סוך הקדושה, ולכן נקרא העולם "הדום רגליו". ויש שפירשו בלשון 'הדום', שהוא לשון יסוד שעליו עומד העולם, והפירוש בפסוק לפי זה הוא, שכביכול עיקר כבוד ה' יתברך הוא תלוי בעולם הזה כשמכבדים אותו גם מכאן. ובפנימיות הוא מרמז על מדת המלכות, כמובן מתוך המאמר, שבה נמצאים שני העניינים הנ"ל - שהיא נקראת "כסא השם" לעולמות התחתונים, וגם היא היסוד שעליה התייסדו כל העולמות, וכל השעשועים למעלה הוא על ידה. [ויש עוד ביאורים המתקשרים לענין, כגון מלשון 'הוד', שהוא קו שמאל שיש בו דמים וחלישות וכו', ובמדרש דרשו מלשון שפיכת דמים של הברית, וא"א להאריך בזה כאן].

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה ו'