הוד השרון

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיר[עריכה]

הוד השרון

סקירה[עריכה]

הוד השרון היא עיר גדולה, יש בה תנועה סואנת, בנינים רבי קומות, בתים מפוארים ומרכזי מסחר, והיא מורכבת לצערנו מאוכלוסיה שאינם שומרים תורה ומצוות. מי שנקלע לשם, יתקשה להאמין שקיים כאן איזו לחלוחית של קדושה, או איזה ניחוח של יידשקייט... אך למרבה הפלא - בתוככי העיר ובמרכזה, קיים בית מדרש קטן וצנוע, השוכן כשושנה בין החוחים, מוקף חנויות ובתי עסק רעשניים. גבאי המקום מסביר לנו כי המיקום הוא בדווקא... מטרת בית המדרש, להיות אבן שואבת למתקרבים רבים, מהם סתם עוברי אורח שעוברים ליד המקום, מציצים ונפגעים. כאשר נכנסים לבית המדרש, עומדים משתאים. כאילו נשאבים לעולם אחר, מנותק לגמרי מכל מה שמבחוץ. קשה להישאר אדיש נוכח בית המדרש החמים, הנעים והמיוחד כל כך. ניכר שבמקום הושקע מחשבה רבה ומאמצים לא מבוטלים בכדי להעניק למקום את ההרגשה החמימה והביתית, בכדי שכל מבקר שנכנס ירגיש בנוח. המקום שוקק חיים כל שעות היום והלילה, תפילות חמות, מלוות בריקוד מלא ושמח לאחר מכן, שיעורי גמרא והלכה, שיעורים עמוקים בחסידות וספרי רבינו, כמו גם שיחות חברים והתחזקות. מראה של חילוני יושב ומאזין בשקיקה לחברותא מבני הקהילה הינו שכיח מאוד במקום. והגבאי מספר שכמה וכמה לומדים, שישבו כאן לראשונה בלבוש חילוני או במדים, הם היום כבר אברכים מתמידים השוקדים באוהלה של תורה, מדקדקים בקלה כבחמורה. בית המדרש משמש למעשה כמרכז ל"קהילה" מיוחדת במינה, קהילה המונה כמה עשרות משפחות. הכל התחיל מזוג מתושבי המקום שחזרו בתשובה, ולאט לאט החלו להתאסף סביבם עוד משפחה ועוד משפחה. ההמשך כבר היה מתבקש - בית הכנסת הוקם, וגם כולל, ובהמשך גם מוסדות לימוד לבנים ולבנות, הכל ברוח רבינו הקדוש, ובחמימות מיוחדת, מלווה בתמיכה והדרכה של גדולי אנ"ש. בשבת בית המדרש פושט צורה ולובש צורה. עוברי אורח סקרנים לא יכולים להתאפק מלהציץ מה פשר הצעקות הרמות הנשמעות מכאן. הצצה פנימה מגלה מראה מפליא, כביכול נמצאים הם בלב שטיבל חסידי במאה שערים. בית המדרש הומה מתפללים, המתפללים בקול ובהתלהבות מיוחדת, בנוסח תפילה חסידי חם. מה שמיוחד מאד בקהילה היא הידידות והחברות העמוקה, המורגשת מאד בין חברי הקהילה. אחד הדברים שתרם רבות לגיבוש הקהילה - סח לנו הגבאי - הוא ה'חבורה' המיוחדת המתקיימת כאן אחת לשבוע – בכל יום שני מתאספים כל בני הקהילה, כל פעם בבית אחד מחברי הקהילה, שם נוטלים ידיים ויושבים יחד. הסעודה הקלה מגבשת את בני החבורה, אבל העיקר הוא השירה הנעימה. קרוב לשעה הם יושבים ושרים יחד, ניגוני התעוררות ודבקות וניגוני שמחה. כשאת הנגינה מלווים כלי נגינה. לאחר השירה מתקיימת שיחת חברים משותפת כל פעם בנושא אחר. החבורה הזו, בנתה את הקשר הקרוב והעמוק בין חברי הקהילה, והשירה המשותפת מכניסה חיות חדשה שמספיקה עד לחבורה של שבוע הבא...