הלבשה

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

'והיכל הקודש הזה שורה ומלביש את הרוח החיוני שבלב האיש הכשר... ועיקר הלבשתו לרגלי הרוח... שע"י מסילות שבלבבם נתעורר להישיר את בני אדם השוכנים בערבה ובחושך, להישיר להם דרך לעבודת השי"ת'. תורה נ"ט מבואר בספה"ק שבתחילה היו המדרגות הרוחניות נפרדים זה מזה, כמו אנשים המהלכים ברשות הרבים, זה הולך לכאן וזה לכאן, ואין להם שייכות וחיבור זה עם זה. ובכך נגרם שבירה וחורבן, כי כל אחד רצה למלוך, ולא הכיר במעלת זולתו. וכשעלה ברצונו ית' לתקן העולם, נכללו המדרגות זה בזה. ונעמדו המדרגות זה למעלה מזה כפי סדר רוחניות מעלתן. ונתאחדו כאיש אחד בלב אחד כברשות היחיד. כי זהו עיקר סדר תיקון העולמות - שכולם מתלבשים זה בזה. ואין המדרגות חלוקות זו מזו באופן של פריטים נפרדים. אלא כולם כאחד עומדים ומלבישים זה על זה. הנמוך על הגבוה, הקטן על הגדול, והחיצוני על הפנימי. ולא עוד, אלא שאין כל מדרגה מקבלת את שפעה הרוחני כי אם דרך המדרגה שעליה, כי המדרגה התחתונה מלבשת את המדרגה העליונה ורק דרכה נשפע בה כל חיותה. וזה נקרא "הלבשה". וזהו פנימיות ענין ה"התקשרות לצדיק". כי הצדיק משתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השי"ת, והוא בונה בחינת היכל הקודש מאלו שנשארו דבוקים ביראה שלמה על ידו. ואלו האנשים נמשכים תמיד לשרשן, היינו ללב הצדיק. כי מחמת הדברים שיצאו מעומק לבו, נכנסו בלבם וחזרו להשי"ת. [וכן מבואר בתורה י"ג 'נפש החכם שנתכסה הוא בבחינת יקרה היא מפנינים, כי מחמת שנפש החכם הוא יקר, הוא נתכסה לפני ולפנים, וכל הנפשות נעשין לבושין אצלה']. כי כמו בכלליות בנין העולמות כך בפרטיות בנין הנפש. קודם תחילת תיקונו הוא חי בפירוד, ורוצה למלוך ולהצליח, ובכך נגרמת שבירתו. וכשעולה ברצונו להתחיל לתקן נפשו, הרי הוא מתחבר ומלביש ומתקשר לצדיק האמת, לקבל ממנו לב חדש ורוח חדשה.


עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה נט'