זרקא

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

התורה מורכבת מאותיות ותגים, וגם מנקודות וטעמים, והם כולם ניתנו למשה מסיני [נדרים לז, ובזוה"ק כמה פעמים], ולכן יש רמזים עליונים וסודות נעלמים גם בסימני הנקודות, ובצורות וסימני הטעמים ונגינתם, ובזוה"ק ותיקונים מאריכים לבאר את פנימיות הדברים כל טעם וטעם לאיזה סוד הוא מרמז. ואחד הטעמים הוא הטעם 'זרקא', וצורתו היא כמין חוט, המתחיל בנקודה אחת, ומשם אחר העליה הוא מתפשט ויורד ומשם הוא מתפשט וחוזר לעלות עד שמגיע קרוב לנקודת ההתחלה. וגם טעם הנגינה שבו הוא מתפשט בירידה ועליה. וביאר בזוה"ק את סוד הדבר, שמרמז על מדת המלכות, שעליה נאמר "סוף מעשה במחשבה תחילה", שמתחילה הקב"ה עלה ברצונו לברא את כל העולמות כדי למלוך במדת המלכות עלינו, ולכן השורש של ה'מלכות' הוא גבוה מאד [בחכמה ובכתר שהם נקראים 'מחשבה תחילה'], ואח"כ היא מתפשטת ויורדת עד למטה לבריאת העולמות לכל מקום ומקום ולכל אחד ואחד. וכאשר עוסקים אנחנו להתקרב לה' ולהדבק בו ולהמליכו, אנו עולים ממטה למעלה, ואז על ידי מדת המלכות אנו חוזרים לעלות עד השורש העליון שממנו באנו ואותו ה' רצה מאיתנו. וזה בעיקר סוד התשובה שמגלה רבינו כמה פעמים (סי' ל"ה ועוד), שעיקר הכוונה הוא לחזור ולשוב למקום ההתחלה והשורש של כל אחד, שהוא להתקרב לה' כמו שה' רוצה ממנו, וזהו הנחת רוח הזה שעלה במחשבה לפני ה' בתחילת הבריאה.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה ד'