חידוש הכח ע"י התפילה

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

עיקר בריאת העולמות התחתונים שהם עולמות 'בריאה יצירה ועשיה' – נעשתה באמצעות ספירת ה'מלכות'. שנקראת גם 'אמונה'. ולכן יש חילוק בין עולם העליון-עולם האצילות ששם יש גילוי האלוקות ממש באחדות ה', לבין העולמות התחתונים ששם לא מתגלה ממש האלוקות לבד. כי הם משתלשלים בעיקר מספירת ה'מלכות'. וכל השפע שלהם, הן ברוחניות והן בגשמיות - הוא רק מכוחה, ומן השפע שהשי"ת משפיע בה לתת לכל מקום ומקום. ולכן כל פעם שצריך להמשיך שפע מחדש; הן בגשמיות - כגון פרנסה וכח וכדומה, והן ברוחניות - כגון חיזוק ודעת וכו', מקור השפע נמצא שם במדת המלכות דקדושה, וצריכים לעלות לשם ו'להכלל' שם, ואז יכולים לקבל מחדש את השפע שהשי"ת נותן, כאשר צריך. ומדת המלכות בעצמה מקבלת את השפע מכל הספירות הקדושות וכל המדות הקדושות של השי"ת, כי מכולם הוא משפיע בה. וגילה כאן רביה"ק את העבודה למעשה, שחידוש הכח והחיות בגשמיות וברוחניות של כל אחד בשלמות [בדיוק לפי השורש שלו המיוחד כמבואר באריכות בתורה זו], הוא נעשה על ידי התפילה. כי כשאדם עומד להתפלל הוא נכלל ומתאחד במדת המלכות והאמונה, והוא גם גורם לבנות ולהאיר אותה יותר באתערותא דלתתא, וגם שיאיר לשם את השפע המיוחד בשבילו, ולכן יש בתפילה [בעיקר בשחרית] כמה חלקים; פסוקי דזמרה, ברכות קרי"ש, שמו"ע, וכו', שהם כנגד כל הארבע עולמות, כי בתפילה מתחדש השפע לכל עולם ולכל מקום וכל אחד.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה ט'