חיריק

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

השי"ת מנהיג את העולם ומתלבש כביכול בעשרה דרכי הנהגה, שהם העשרה ספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. כל אחד מהספירות מרמז על אחד משמות הקודש: אהיה, אלקים, אל, הוי"ה, צבאות וכו', ובנוסף, כל אחד מרמז על שם הוי"ה בניקוד אחר: כתר-קמץ, חכמה-פתח, בינה-צירי, חסד-סגול, גבורה-שבא, תפארת-חולם, נצח-חיריק, הוד-קובוץ, יסוד-מלאפום (והמלכות מרמז על שם הוי"ה בלא ניקוד). וא"כ יש דרך להבין דרך ההנהגה של כל ספירה ע"פ הניקוד הנ"ל. הניקוד "חיריק" שמרמז על ספירת ה"נצח", הוא המציאות של כל המעברים שעוברים על אדם, כל הקשיים, הצרות, הדברים שהולכים שלא כסדר, שבכל זה עליו "לנצח" את המצב הזה שרוצה להפילו, ולהחזיק מעמד לזכור את השי"ת בתוך המצב, ולא ליפול ולהתייאש. ולכן ה'חיריק' הוא מתחת האות, כי הוא מרמז על כל המצבים הנמוכים שעוברים על האדם. ואזי, כשמחזיק עצמו במצב זה, הוא ממליך את השי"ת למטה, כמובאר בזוה"ק "חיריק – לאמלכא על תתאין", ונעשה על ידו מציאות של "והארץ הדום רגלי", שיש השראת השכינה גם למטה, ומאיר בלבו מציאות ה' בתוך מצבו. כי ע"י הבחינה של "חיריק" ממשיכים את הקדושה עד ל"רגלין" שהם נצח והוד, ומביאים השראת הקדושה למטה. ואזי זוכה להפוך ה"דם" ל"דום", כלומר, ע"י השתיקה על כל הבזיונות והקשיים שעובר, והעקשנות להחזיק מעמד, הוא זוכה לעלות למקום גבוה יותר, שמרומז במילה "דום", שהוא ניקוד ה"חולם", הניקוד של תפארת, שזה עיקר האדם "כתפארת אדם לשבת בית", ומה"דם" נעשה "אדם". (כ"ז מתבאר מתורה זו ותורה ו')

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה עג'