יב"ק - יחוד ברכה קדושה

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

יב"ק הוא שם קדוש, ויש כמה וכמה אופנים בביאורו. רשב"י (בר"מ עקב דף רע"ב ע"ב ובר"מ משפטים דף קט"ז.) ביאר את ראשי התיבות של שם יב"ק כ - יחוד ברכה קדושה. בביאורם של שלוש הבחינות הללו יש כמה אופנים, הם רומזים על שלושת האבות הקדושים. על שלושה שמות קודש. על מוח לב וריאה, ועוד. בכלליות, שלוש הבחינות הללו הם הדרך שעושה כל השפעה רוחנית את דרכה מלמעלה כלפי מטה, ולהיפך ממטה כלפי מעלה. כי בכל השפעה יש ייחוד המעורר את השפע, ברכה מלשון בריכה שהשפע נאסף ומכונס בתוכה, וקדושה שנמשכת בעקבותיה. וכן להיפך. בעבודת הבורא, שלושת השלבים הללו מסמלים את הכניסה לעבודת השם. תמיד יש בהכרח שלושה שלבים של יחוד ברכה וקדושה, אבל ה'סדר' אינו הכרחי. לפעמים נכנסים דרך 'יחוד' ולפעמים דרך 'קדושה' או 'ברכה'. לדוגמה: אדם מקדש את עצמו מעט במותר לו, הוא נכנס לעבודת השם דרך שלב ה'קדושה'. מכוח זה שופעת עליו הברכה והוא זוכה ליטול חלק בייחודים העליונים ובפעולות הרוחניות. יתכן גם שהוא ייכנס אל הקודש דרך 'ברכה'. למשל הוא זכה לקבל שפע של קדושה מצדיק שהשפיע עליו מאורו - זו ברכה. מכוח אותה ברכה זכה לקדושה ולייחוד. וכן יש כניסה דרך ייחוד. כל אחת מהבחינות הללו סובלת פירושים ומשמעויות שונות. הכלל שמשלושת הבחינות יחד נוצר ר"ת יב"ק, זהו מעבר יבוק שעל כל הנכנס לעבודת הבורא או להמשכת שפע רוחני לעבור דרכו בשלום.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה טו'