כח המדמה

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

כח המדמה הוא ממוצע בין שכל אמיתי וברור, [שהוא שכל קדוש ומקורו מהנשמה], לבין המציאות החושית. כח זה עוזר לסייע להבין ולקלוט את השכל הגבוה האמיתי. כי ידוע שיש נפש [החיונית] שמחיה את הגוף, וממנה כל פעולות הגוף באות, מהם פעולות גשמיות כגון כח האכילה וההליכה, ומהם פעולות קצת יותר נפשיות כגון הזכרון והדמיון. כח הדמיון מצייר במחשבה כל מיני ציורים ומסקנות, ועל פי רוב הוא מושפע מהחמשה חושים. ולכן רוב רצונותיו ומחשבותיו של האדם הם סביב מה שהוא רואה וחש, וממילא השכל של האדם מקטנותו, גדל ומתפתח סביב מה שהוא חווה ופוגש בחושיו. וכל זה הוא ב'נפש' המלובשת בגוף. אך יש גם נפש מלמעלה, שהיא יותר עליונה, והיא משתלשלת ברצון ה' מן העולמות העליונים עד שמאירה גם לגוף, ובה יש כמה דרגות לפי מעשי האדם וזכותו: בתחילה מאיר בו הנפש, אח"כ הרוח, [שמשכנו בלב האדם] אח"כ הנשמה וכו', ולפי עסקו בתורה ובמצוות כך תאיר בו יותר ויותר. הנפש הזאת-האלוקית, מאירה לאדם ידיעות אמיתיות על מציאות ה' וגדולתו, ועי"ז הדעת האמתית נבנית אצלו. ואז הנפש הגשמית נכנעת ומתבטלת לאור הנפש האלוקית ואור הנשמה. מי שמסייע להעברת המידע וקליטתו הוא - כח המדמה, שהוא מסייע לקלוט ולהפנים את כל ידיעות האמונה וזכרון התורה ומציירם כראוי. לעומת זאת, כאשר חוטא האדם ח"ו, נאבד ממנו אור הנשמה ומתכסה, וכשעדיין לא זכה שיאיר בו הדעת, והכח ה'מדמה' ממשיך לפעול אצלו, אז יש סכנה ח"ו, שהמדמה יוליכו אחר מה שמוחו הגשמי וליבו רואים ומרגישים, לפי החושים והמציאות הגשמית שבה יש כח ההסתרה על האמונה [למען הבחירה], וכך עלול האדם לכפור ח"ו בבורא הכל, או להיות משועבד לכל מאוויו. נמצא שיש בכח ה'מדמה' חלק הטוב, וחלק הרע. כאשר עוסקים בהתקרבות לצדיק כראוי, נשפעת על האדם הארה של דעת עד לנפש ממש - לתקן ולכוון את כח המדמה, שלא יתגבר הרע שבו, אלא אדרבה הטוב שבו יעלה ויסייעו. וכשהולכים לפי דעת הצדיקים ומבררים את הטוב מהרע בכל עניני הרשות וכדומה, מתברר ומתתקן הכח המדמה.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה ח'