ליקוטי מוהר"ן ח"א תורה ד'

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור תוכן התורה[עריכה]

  • א. כשאדם יודע ידיעה שלמה שכל מה שעובר עליו הוא לטובתו, עד שאין אצלו שום חילוק בין חסד לדין, הוא כמו מי שחי בעולם הבא, שאז יברכו על הכל רק הטוב והמטיב.
  • ב. בכדי להכיר שהכל הוא לטובה, יש לתקן את מידת המלכות, עד שיכיר שכל המלכויות האחרות שיש בעולם הם מקבלים כוחם רק ממלכות ה', ואין להם שום כח עצמי.
  • ג. עוונות האדם חקוקות על עצמותיו, והם אשר מטעים אותו לחשוב שיש עוד מלכויות חוץ ממלכות ה', ולכן גם אינו יכול להשיג שהכל לטובה.
  • ד. יש להתוודות ולפרט בפיו את העוונות, לפני תלמיד חכם, שהגיע לענווה ושפלות כזו, שביטל כל יישותו, ונכלל לגמרי לאור אין סוף ב"ה. והצדיק הזה יוציא העוונות מעצמותיו, עד שיוכל להכיר במלכות ה'.
  • ה. היות ועיקר העוונות שבהם הסתיר את מלכות ה', נעשו בחמימות ה'אש', לכן יש להתוודות, לפני התלמיד חכם שמאיר בו 'אש' תורתו, להתעורר ברצון להמליך את ה' בתוך הוידוי.
  • ו. בכדי להמליך את ה' ולהוציא את העוונות מהעצמות, יש להתקרב לצדיק בג' בחינות: א] ראיית פני הצדיק, היינו להתקרב אליו ולטעום מתורתו, שעל ידי זה מתעורר בו זריזות ורצון לצאת מהתאוות. ב] צדקה והתמסרות לצדיק, והרצון להכלל ולקחת חלק בו, שעל ידי זה מבטל את הרוח גאווה שלו, וכל הדיבורים בטלים ולשון הרע. ג] הוידוי לפני הצדיק, והרצון לקבל ממנו דרך. כי כשטועם אור הצדיק ותורם מעצמו לצדיק, אז הולך ומתוודה לפניו, מתוך רצון להמליך את ה', והצדיק מפריש לו דרך תיקון, איך להתבטל לאור אין סוף, ולחזור לדעת שכל מה שעובר עליו הוא לטובה.
  • ז. כי בכל פעם שבא לצדיק, ומתוודה לפניו, הצדיק מעלה אותו להתפשטות הגשמיות, להתבטל לאין סוף, ולהשיג שכל מה שרואה בעולם נמשך והשתלשל מהרצון של ה', ובאמת אין כלום בעולם חוץ מאלקותו ית', עד שאינו מרגיש כלל שום יישות בעולם.
  • ח. אבל הוא רק לפי שעה, כי השי"ת רוצה שהאדם יחזור להרגיש את היישות של העולם. אך כיון שהצדיק הביאו להתנוצצות בביטול לאור אין סוף, יכול מעתה להאיר לעצמו בדעתו, ידיעה שלימה, שאין שום חילוק בין חסד לדין, והכל הוא רק לטובתו.
  • ט. כאשר אדם יודע שהכל לטובה, אזי יכול להתפלל ולעשות עבודתו שלמה בלי שום טומאה שיבלבל עבודתו.