תמיכתו ברעיון הציוני ומשנתו המחשבתית כמו שבספר "אורות" התקבלו בהתנגדות עזה בקרב חלק נכבד היהדות החרדית וחלקה אף פסל את הראי"ה בגלל זה. אך הרוב המכריע של היהדות החרדית ורבניה חלקו כבוד רב לראי"ה למרות המחלוקת ההשקפתית, ובפרט אלו שהכירוהו מקרוב שראו את גדולתו הרוחנית. ואף היו ממתנגדי הצינות שתמכו במשנתו המחשבתית כמו הרב מטפליק, והרב מברשוב והרב איסר זלמן מלצר והרב יצחק הוטנר.<ref>ראו [https://maranharavkook.blogspot.co.il/ כאן] על הערצת מרבית גדולי ישראל לראי"ה גם אחרי פרסום "אורות".</ref><ref>ראו [https://maranharavkook.blogspot.co.il/2015/02/blog-post_22.htmlכאן] על גדולי ישראל תומכי הרעיון הציוני וראו [https://maranharavkook.blogspot.co.il/2015/02/blog-post_53.html כאן] על גדולי ישראל תומכי משנת הראי"ה.</ref>.
גם כמה דעות הלכתיות שלו שנויות במחלוקת בציבור החרדי או חלקו. הבולט בהן הוא היתר המכירה בשמיטה שהיו לו לא מעט מתנגדים חריפים שראו בזה עברה. עם זאת גדולי עולם לא מעטים תמכו בהיתר מכירה זה, גם אם בשעת הדחק וחלקם תמכו בהיתר זה גם שלא בשעת הדחק כמו ה"ישועות מלכו".<ref>ראו [https://maranharavkook.blogspot.co.il/2015/02/blog-post_67.html כאן] על היתר המכירה בשמיטה כהיתר גמור לכתחילה.</ref>. מחלוקת הלכתית ידועה נוספת שהייתה עם הבד"ץ החסידי בירושלים הייתה לגבי שמן שומשומין בפסח שיצרו האחים ברסלב ביפו שהראי"ה התיר והבד"ץ החסידי אסר, וחילופי הדברים היו תוך כבוד הדדי<ref>ראו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=628 כאן] על המחלוקת את הקונטרס של היתרו של הראי"ה.</ref>.<ref>ראו [www.daat.ac.il/daat/v-articles/hagi.pdf כאן] על הרב קוק כפוסק.</ref><ref>ראו [shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=612 כאן] על שיקוליו של הראי"ה בפסיקתו ההלכתית.</ref>אך על אף המחלוקות המסוימות, מבחינה הלכתית הראי"ה היה חרדי לכל דבר.
==קשריו עם חסידי ברסלב ויחסו לתורת ברסלב==