==תקציר==
האמונה יכולה להיות מלאה אור וחיות, ויכולה להיות יבשה מאד וישנונית. כי האמונה מצד עצמה תמיד נמצאת במצב של [[קטנות ]] שאין בה אור, ועבודת האדם היא - להאיר את האמונה ולהחיותה ע"י [[אור הדעת]]. הדעת כלולה מ'[[שבע מידות]]' שהם יש בכוחם להאיר את האמונה, והם חסד גבורה וכו', והם צריכים להאיר את ה'מלכות' דהיינו ה'אמונה'.
כנגד זה יש שבעה רועי ישראל, שהם שבעת הצדיקים עמודי העולם, שכל אחד מהם זכה להאיר בעולם מידה אחת מה'שבע מידות' בשלמות:
אברהם אבינו זכה להאיר בעולם מידת החסד - שהכניס והאיר בלב כל אחד שהשי"ת עושה עמו חסדים בכל עת ורגע, וממילא צריך לברך ולהודות לו על כל חסדיו המרובים, ולאהוב אותו יתברך באהבה גדולה. וא"כ, לאורו יכול האדם למלאות את ה'אמונה' שבידו באור של 'אהבה' להשי"ת.