מליצת האמונה

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

'וכשהאמונה כ"כ בשלימות וכו', אזי האמונה היא ממלצת על הרחוקים לפני השי"ת שיקרב אותם בצל כנפיו'. התגלות האמונה בזה העולם תלויה במעשי האדם דיבוריו ומחשבותיו. כפי מה שהאדם מאמין במציאות השי"ת שהוא יתברך אתו ואצלו בכל עת - כך הוא מגדל ובונה את בנין האמונה. ועיקר קישוטי האמונה הוא ע"י שמקרב את הרחוקים. היינו כאשר אדם מוצא בנפשו איזה תחום ששם נדמה לו שהוא רחוק ממנו יתברך, ואין רואה שום תקוה לשנות הדבר, ואז הוא מברר עצמו ע"י "תענית", היינו שמוותר על מותרות הריחוק, ומתחיל מחדש להבין לצאת מהיפך להיפך - במקום לחשוב על חסרון וגניבה, הרי הוא מלחלח נפשו במחשבות טובות, ומאיר לעצמו איך השי"ת אתו גם בתוך החושך ואי ההבנה, כי גם כשאין יודע טעם איך מותר עכשיו לשמוח עם השי"ת, שהרי נפל ונכשל וכו', עכ"ז הוא מתקרב אל האמונה מבלי להבין איך ומה. על ידי כך הוא זוכה להשלים את האמונה, ונגרם ע"י פעולותיו הגשמיים יחוד קוב"ה ושכינתיה, כי זה עיקר גילוי שכינתו יתברך בזה העולם, שהאדם מקרב את עצמו מתוך הריחוק. וכאן מתגלה חידוש נפלא, ש'אזי האמונה ממלצת על הרחוקים לפני השי"ת שיקרב אותם בצל כנפיו'. כי כל קושי יש לו סוף, ותכלית כל הפרעה וחסרון הוא להתמלאות בחסדים. וכפי מה שאדם עוצם עיניו מלרצות להבין, ומאמין גם בחשכת הלילה, בא יבא היום שהאמונה כביכול תמליץ עליו לפני השי"ת, ויחסה בצל כנפיו יתברך להבין איך הירידה תכלית העליה, ואינו אשם כלל במה שטעה עד הנה, וכל מה שנפל ונכשל היה רק כדי להביא קישוטים חדשים אל האמונה הקדושה.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה סב'