נהר יוצא מעדן

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

סדר ההשתלשלות הוא: כתר חכמה בינה שהם ה"מוחין", לאחריהם חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד שהם ה"מדות", ואחריהם המלכות שהיא "התגלות המדות והמוחין" בזה העולם. תחילת ושורש המשכת השפע הוא ע"י החכמה והבינה. כי הכתר הוא אין, והמשכת השפע הוא באופן של "נהר יוצא מעדן", ה'עדן' הוא החכמה 'עין לא ראתה', והבינה ה'נהר' היוצא מעדן החכמה, והיא ממשכת השפע אל המדות והמלכות-אמונה. במאמר ס"ו וס"ז קורא רביה"ק להצדיק יסוד עולם בשם 'נהר יוצא מעדן', כי הוא שורש כל הד' יסודות וכו'. והגם שמדת הצדיק הוא ב"יסוד", אמנם יש "יסוד דאבא" שהוא שורש כל פנימיות התורה ושורש נשמות ישראל, והצדיקים המופלגים במעלה מאד הם מרכבה למדה זו. ולכן נקראים בשם נהר היוצא מעדן, שהוא רומז על מדת הבינה, כי יסוד דאבא מאוחד באור הבינה. ובסי' ס"ז מאריך רביה"ק בענין הפאר והיופי והחן האמת של העולם שהוא הצדיק האמת. וכמ"ש בסי' קל"ג בשם הבעש"ט שהעולם מלא באורות גדולים, אוי ואבוי שהיד הקטנה עומדת לפני העיניים ומעכבת מלראות אורות גדולים. ולכן נקרא הצדיק נהר היוצא מעדן, כי הצדיק המאיר לכל נפש אור פנימיות התורה, מראה לו איך לחיות בעדן העליון, שהעולם כולו עונג רוחני והתדבקות בהשי"ת. והוא ע"י שרואה ומקבל עיניים איך להסתכל בעצמו למצוא הטוב שבו, ולראות בעולם איך אור השי"ת מאוחד בכל דבר, כי כל הד' יסודות נמשכין מיסוד הפשוט, ולכן נקרא נהר היוצא מעדן, כי הוא מאיר בזה העולם את שורש השפע הפשוט הנמשך מעדן.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה סו'