עטרת הנחל

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיר[עריכה]

ביתר

סקירה[עריכה]

כאשר הוקמה העיר ביתר, החלו מתקבצים ובאים אברכים מכל רחבי הארץ, ואף מאנ"ש החלו לבא ולהתגורר במקום. משכך, הורגש הצורך להקים בית כנסת ובית מדרש, בו יוכלו להתאסף כלל חסידי ברסלב, לעסוק בתורה ותפילה ועבודת ה' בנחת ויישוב הדעת, מתוך התאחדות ואהבת חברים. אזי קם אחד מיקירי אנ"ש, ר' מאיר רובינשטיין, הוא הגבר הוקם על, שלקח על עצמו במסירות נפש את הקמת המפעל החשוב הזה, ואחר יגיעה וטירחא הקים קראוון שישמש כבית הכנסת לחסידי ברסלב. מהר מאד התמלא המקום באברכים שהתקבצו ובאו למקום, עד שצר המקום מהכיל את כולם, ונוצר הכרח להקים מקום גדול ומרווח יותר, שימלא בשלמות את הצורך של אנ"ש. משכך, קם שוב ר' מאיר, ובמסירות נפש ברצון בממון ובטירחא – הקים בית כנסת גדול ומפואר, המתנשא לתפארה בתוככי השכונה, וכעת באה הרווחה עבור הציבור, כאשר יש מקום מספיק ומרווח עבור כל הנצרך. המקום מהווה פינה חמה ושלווה עבור כל אחד מאנ"ש, שחפץ לעבוד את קונו בתמימות ופשיטות בדרך רביה"ק. והוא אכן כובש בחמימותו את כל מי שנכנס לשם, שנכנס לתוך אי של יישוב הדעת, חן וחדווה, אחדות ואהבת חברים. ושם מתאפשר לכל החפץ, לעסוק בתורה ותפילה ועבודת ה' בינו לבין קונו ועם חברים כרצונו. במקום מתקיים כולל קבוע במשך שעות הבוקר ואחר הצהריים, בו מתאספים אברכים חשובים מאנ"ש, ועמלים בתורה בהתמדה רבה, בדרך רביה"ק. בנוסף, מתקיימים שיעורים וחבורות בספרי רבינו, כאשר ביום ראשון מתקיים שיעור מהרב אברהם יצחק כרמל שליט"א בספר ליקוטי מוהר"ן, אליו מצטרפים רבים מתושבי האיזור, אף כאלו שאינם נמנים על חסידי ברסלב, וביום רביעי מתקיים חבורה של אברכים העוסקים יחד בספרי רבינו, וכבר זכו לסיים כמה וכמה ספרים ביחד, ולאחר הלימוד הם יוצאים בצוותא להתבודד בשדה. בליל שישי מתקיים חבורה מיוחדת לבחורים, שמתאספים יחד להתחזק בדרכי רביה"ק, כשהם שרים ניגוני התעוררות, ושומעים דיבורי התעוררות והתחזקות. ובשבת קודש מתקיימים ארגוני נוער עבור הילדים, לחזק בהם את עבודת התפילה, הלימוד ודרך ארץ, כשהם מקבלים ממתקים ופרסים לרוב. בשבת קודש, מתאספים כולם בהיכל המרכזי, ומתפללים יחד בחיות והתלהבות כדרך אנ"ש, וכן יושבים יחד לקידושא רבא ולימוד סיפורי מעשיות כמנהג אנ"ש, ולסעודה שלישית עם זמירות ולימוד ספר ליקוטי מוהר"ן כמנהג אנ"ש, והדעת מתפשטת והולכת.