עיגולא וריבועא דלגו

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

בזוה"ק בהקדמה מובא מאמר על גודל קדושת שבת, ושם מתבאר על פסוק "את שבתותי תשמורו" – לשון רבים - שבכל שבת יש שתי דרגות במהות בחינת שבת קודש זו לפנים מזו, וממשיל כעין משל שהוא כמו עגול, וריבוע בתוכו, שהריבוע הוא יותר פנימי ומקודש מהעיגול. וביאור הדבר בקיצור, שההבדל בין עיגול וריבוע שה'עיגול' הוא מתפשט והוא רומז על כלליות, והוא כנגד ספירת המלכות שהיא האמונה, וה'ריבוע' הוא יותר מצומצם ויותר מפורט, והוא כנגד ה'זעיר אנפין' שנקרא 'משפט' והיינו המדות דקדושה חסד וגבורה וכו' [בעיקר הם חסד וגבורה, נצח והוד, שהם ארבע, והתפארת והיסוד נמצאים ביניהם]. ושני העניינים הללו נמצאים בשבת, כי בליל שבת קודש אז עיקר קדושת שבת הוא מהמלכות והאמונה, וביום שבת קודש עיקר הקדושה נמשכת מהמדות- זעיר אנפין שרומז גם על התורה הקדושה. ורביה"ק מגלה אלינו למעשה, שהתקרבות הנפש להשי"ת היא בחי' העיגול, והוא בחי' האמונה. ואח"כ צריך לעלות לקדושה יותר גבוהה שלומד יותר בפרטיות מה רצון ה', ומסתכל בעצמו בכל דבר שיהיה כראוי לפי משפט התורה, [שהוא גם עצת ההתבודדות שמיישבת עצמו ושופט ומעורר עצמו בכל דבר שיהיה כרצון ה' ועי"ז בא להתלהבות הלב] והוא בחי' הריבוע, ושם מאיר אור המוחין שהוא החכמה [ויש ארבע מיני מוחין] לגלות ולהאיר את רצון ה' בשלמות. וכן בהתקרבות הרחוקים, בתחילה מקרבם בכלליות לאמונה ולשם ה' והיכל הקודש, ואח"כ מלמדם יותר שיהיה לפי המשפט והדעת. [ועיי' עוד בזה בהל' גרים ג' ועוד בדברי מוהרנ"ת בכ"מ]. [באמת, על סוד ומשל זה 'עגולא ורבועא', ביארו המפרשים הרבה ביאורים וסודות, בכמה וכמה אופנים (המהרח"ו באופן אחד, והמקדש מלך, ובפי' אשמורת הבוקר למהר"י כהן, ועוד) ורובם או כולם מתקשרים למאמר זה, ואין כאן מקום להאריך, ואנו ביארנו בדרך אחת שמתאימה ממש עם פשטות הלשון שרביה"ק גילה כאן].

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה ס'