רעמים

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

ה"רעם" שורשו במידת הגבורה, כפי שמברכים עליו "שכוחו וגבורתו מלא עולם". אך למעשה יוצרים אותו חיבור החסד והגבורה, דהיינו המים והאש שהם החמימות והקרירות. רעם הוא התגלות, כי דבר חידוש יוצא בקול גדול וגורם התפעלות בעולם. הרעמים דקדושה הם האופן בו השי"ת מתגלה בעולם לאחר הסתרה. כי כאשר הסט"א מתגברת על הדעת ומעלימה אותה – אזי מציאות השם נסתרת בעולם. הרעם בא לאחר הכנעת הסט"א כאשר היא משיבה את הדעת שגזלה, ומציאות השם שבה ומתגלה בעולם. בכלל, גילוי אלוקות קשור לקול ורעש, כמו בעשרת הדיברות שנאמרו בקול גדול, וכמו ההתגלות בנבואת יחזקאל "ואשמע אחרי קול רעש גדול", הרעש כאן הוא מצד הקדושה. ומשמעותו – התפעלות של גילוי דבר חדש. כנגדו יש רעש מצד הטומאה. העבודה על קדושת המוח והדעת היא באמצעות רעמים [עניין זה נזכר גם בתורה ה'], כי הרעמים מטהרים את המוח. משום שהדרך היחידה לקבל דעת והכרה במציאות השם היא רק על ידי התעוררות. היפך האדישות. הרעמים מסוגלים להתעוררות, להתפעלות, לטהרת המחשבה. כנגד הרעמים דקדושה יש רעמים אחרים של טומאה, אלו הפחדים וההרעשות שצד ההסתרה מעורר בעולם בשמועות וידיעות שיש בהם חרדה וקול רעש גדול. עבודת האדם להשיב לעצמו את דעתו הגזולה והנעלמה באמצעות הרעשה של קדושה. 'לשמוע' גילוי אלוקות כל פעם מחדש, ברעש גדול, בהתרגשות.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה ח'