שני דלתין

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

שורש הכל הוא שפע החסד שהשי"ת משפיע בכל עת ורגע ריבוי חסדים לעולם, המון אויר, חול, אבנים וגרניטים, זהב וכסף, עשבים ואילנות ופירות וכו' הכל מלא חסד. עיקר השפע צריכה הנשמה ולא הגוף. הגוף חי רק מאה עשרים שנה ואח"כ בלה ונפסד, ואילו הנשמה חיה לעולם, והיא צריכה לקבל חיות מהשנים הללו שהיא נמצאת כאן - לנצח נצחים, וכדי לחבר הגוף והנשמה מוכרח גם פרנסה לגוף. וזהו מציאות הבירורים שצריך לקחת מגשמיות עוה"ז ולתקן. כי חיות הנשמה הוא ממדת החסד, וחיות הגוף ממדת הגבורה. וזה עיקר התשובה והנחת רוח - שאדם שב ומתעלה מתוך הגבורות-הגוף שמתברר ומתהפך לקדושה-לנשמה. וזהו פנימיות ענין שני 'דלתין' - כי שורש ההשפעות גנוזים תחילה בסוד אות ם', וכשדלתי שמים נפתחים, אזי נמשך השפע לעולם. כי אות ם' סתומה היא חיבור של שני אותיות ד', ד' תחתון וד' עליון, שמתחברים יחד ונעשה ציור ם'. וכל אות ד' היא ב' ווין ואות י' המחברם, הרי בגי' כ"ב כנגד כ"ב אותיות. וכשנופלים אלו האותיות למטה, הוא סוד הד' התחתון בחי' דלות ועניות, ששם צריך לצעוק ע' קלין עד שמתבררים וחוזרים אל האמונה. וזהו בנין בחי' השליא, שהוא התאספות הבירורים שמזה נמשך מוחין והולדה שהוא הד' העליון, כי הפרנסה נמשך רק ממוחין דגדלות, שצריך לראות פני המלך ביופים כמ"ש בלקו"ת סי' ט"ז, ששם הם כ"ב אותיות דשורש הבינה, שלימות החותם. כי עיקר נועם החיים הוא לאחר שממתיק הגבורות ונעשה כלי אל השפע, ובא השפעה באופן של ציור לחיים. כי הד' התחתון הוא שפע הגוף והד' העליון הוא שפע הנשמה כשבא להבנה ומתיקות הדעת. ולזה מוכרח להתקשר אל הצדיק בחי' מלח שמטעימו טעם חיות ושמחה בפשטות הגבורות, וטעם נועם הדעת וההתבוננות בשורש השפע, עד שממאס בכל דבר עב ומגושם, ומבין שהכסף זה לא כל החיים.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה כג'