תורת חסד

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

תורה נח תורת חסד תורת הצדיק היא 'תורת חסד' בשלימות, משום שתורתו היא תורה שכולה חסד, תורה שמגלה את החסד הגדול של השי"ת, ובכך הוא מקרב את כל הנפשות, כמו שנאמר אצל אברהם שהוא מדת החסד "ואת הנפש אשר עשו בחרן", כי בתורה כזו מתגלה דעת שמקרב כל נפש ונפש תחת כנפי השכינה, ואפילו החלושי כח שבישראל מכניס אותם לעבודת השי"ת. כי 'תורת חסד' פירושו תורה שאין בו שום אחיזת הדין והרוגז כלל, וכמו שאמרו חז"ל במעשה דהלל ושמאי, שהתורה של 'הלל' היתה בחי' 'חסד', שקירב את כולם, ואפילו הגוי שבא מטומאת הגויים קירב אותו עד שהתגייר, היפך שמאי שהוא בחי' תורת 'גבורה' שדחפו באמת הבנין. ובפנימיות 'תורת חסד', היינו תורה שהצדיק ממשיך ממידות הרחמים, והוא אורייתא דעתיקא סתימאה, וכמ"ש בפרפראות לחכמה (על הש"ס בסיום המשניות עוקצין), וז"ל 'תורת חסד' היינו ע"מ ללמד ולקרב הרחוקים, ע"י הלימוד שנדרש בי"ג מידות שהם בחי' י"ג פעמים חסד עכ"ל. והיינו תורה של י"ג מידות הרחמים, שהצדיק זוכה לזה בשלימות. ולכן 'תורת חסד' הוא 'הלומד ע"מ ללמדה', כי 'תורת חסד' היינו תורה שיורדת למטה להשפיע למדרגות הדלים בחי' 'חס - דלת' (עיין "דגל מחנה אפרים" פרשת בראשית), שהצדיק לומד על מנת להשפיע במדרגות הרחוקים ודלים לקרבם אל אור התורה. ועל תורה זו נאמר 'ותקבלון אולפן חדת בחדוה מבחירי צדיקיא', שכשנתגלה לימוד הזה, עי"ז מתקרבין הכל להשי"ת.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה נח'