תיקון הכללי

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סקירה[עריכה]

עשרה פרקי תהלים: טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז, קנ, שנבחרו ע"י ר' נחמן על מנת לתקן פגמי הברית.

ר' נחמן הזכיר לראשונה את נושא "התיקון הכללי" בשנת תקס"ה, אולם את עשרת מזמורי התהלים המדויקים המהווים את התיקון הזה הוא גילה מאוחר יותר, רק בשנים תקס"ט – תק"ע.

לראשונה הודפס התיקון הכללי כספר נפרד בשנת תק"פ – תקפ"א. הוא הודפס בביתו של ר' נתן ביזמת בנו, רבי שכנא.

יצא לאור[עריכה]

  • תקפ"א בבית מוהרנ"ת
  • בפעם שניה נדפס "תיקון הכללי" בשנת תרי"ט.
  • בפעם שלישית נדפס בשנת תרל"ו בזאלקווע וצורף בסוף ספר ליקו"ת שנדפס אז שם.
  • ירושלים בערך שנת תרנ"ב.
  • לעמבערג שנת תרנ"ג.
  • בשנת תרנ"ח נדפס בווארשא, ע"י האברך ר' פנחס ב"ר פרץ יאטקעוויש נ"י. בשער הספר הסכמה מהבד"ץ דווארשא.
  • ירושלים שנת תרס"ב ע"י הרב בן ציון מרדכי חזן ז"ל.
  • לעמבערג שנת תרס"ב ע"י הר"ר ישראל היילפערין והר"ר צבי וויסלייב. כנראה שאז הוסיפו בהקדמה קטע המתחיל "ודע אחי" וכי, שהוא משיחות הר"ן סי' קמ"א.
  • ירושלים תרס"ד, בספר "קרנות צדיק" להמקובל ר' אליהו מני זצ"ל.
  • ירושלים תרס"ד, ע"י הר"ר ישראל היילפערין ז"ל.
  • לעמבערג תרע"ב.
  • ירושלים תרע"ב, ע"י הר"ר ישראל היילפערין ז"ל ובסופו מאמרים מליקו"ה לעורר בני הנעורים.
  • פיעטרקוב תער"ג.
  • ווארשא תרפ"ב, ע"י ר' אהרן ליב ציגלמאן ז"ל עם התעוררות מחיי"מ.
  • ווארשא תרפ"ג.
  • ווארשא. תרפ"ג ע"י ר' אהרן ליב ציגלמאן ז"ל עם התעוררות כנ"ל.
  • ווארשא תרפ"ד ע"י ר' אהרן לייב ציגלמאן ז"ל.
  • ווארשא תרפ"ה, ע"י ר' אהרן ליב ציגלמאן ז"ל.
  • ווארשא, ע"י ר' אברהם יוסף קליימאן ז"ל.
  • פעלטבא תרפ"ז, נדפס בחודש שבו מרבין בשמחה עם התעוררות מליקו"ה.
  • ווארשא תרפ"ז, ע"י ר' אהרן לייב ציגלמאן ז"ל.
  • ווארשא, תרפ"ז, ע"י ר' אהרן לייב ציגלמאן זצ"ל, עם עצות טובות.
  • לאדז, שנת "אורו יזרח לעולם ועד" (תרפ"ח) ע"י ר' אליעזר ליפמאן ב"ר יעקב הכהן יארקיעוויטש, עם הקדמה באידיש ופירוש רש"י ופירוש עברי טייטש על כל עשרת המזמורים.
  • ברדיטשוב תרפ"ח, עם התעוררות מליקו"ה.
  • ווארשא תרצ"ג, ע"י ר' אהרן לייב ציגלמאן ז"ל, עם עצות טובות.
  • ווארשא תרצ"ד, ע"י בי כנישתא חדא, עם פירוש מר' יצחק ברייטער ז"ל, ותפילה לבוא אל הציה"ק, עם "סדר היום" מר"י הנ"ל.
  • ווארשא תרצ"ד, ע"י ר' אהרן לייב ציגלמאן ז"ל, כנ"ל.
  • ווארשא תרצ"ה, ע"י ר' אהרן לייב ציגלמאן ז"ל, כנ"ל.
  • ירושלים תרצ"ה, ע"י ר' שמואל הורוויץ נ"י.
  • ירושלים תרצ"ה, ע"י ר' יונה לייב לאביל ז"ל.
  • ירושלים תרצ"ה, ע"י ר' צבי יהודה ליפעל נ"י.
  • ווארשא תרצ"ז, ע"י ר' אהרן לייב ציגלמאן ז"ל עם פירוש וכו' כנ"ל.
  • ווארשא תרצ"ז, ע"י ר' אהרן לייב ציגלמאן זצ"ל כנ"ל, ובשער כתוב וז"ל: באלול תרצ"ד נדפס פעם כ"ה 1000 ע"כ.
  • פיעטרקוב תרצ"ח, עם הקדמה באידיש.
  • ווארשא תרצ"ח, בסוף "ההשתפכות".
  • ווארשא, אלול תרצ"ח, בפורמט קטן מאד.
  • ירושלים תרצ"ח, בפורמט קטן מאד.
  • ירושלים תרצ"ט.
  • ווארשא, כ"ה תשרי תרצ"ט, בפורמט קטן מאד.
  • סאטמאר שנת תש"ב ע"י ר' יקותיאל יהודה הכהן רייכארד
  • קאלאזשוואר שנת תש"ג, ע"י הר"ר יעקב יהודה ווינקלער.
  • ירושלים תש"ז, ע"י ר' שמואל הורוויץ זצ"ל.
  • גרמניה תש"ז, בסוף ספר "משיבת נפש".
  • ירושלים תש"ז.
  • ירושלים תשי"ג.
  • בני־ברק תשט"ו, ע"י ר' יעקב עזריאל אורלנציק נ"י ור' משה צוקר נ"י, עם פירוש הר"י ברייטער זצ"ל וכר.
  • ניו־יורק תשט"ו, ע"י ר' יעקב דב הלוי נ"י.
  • ירושלים תשי"ח, ע"י ר' אלעזר וויצהנדלר נ"י.
  • ירושלים, ע"י ר' אברהם שלמה ראנין נ"י, פורמט קטן.
  • בני־ברק תשכ"ב, ע"י ר' ארי' בורנשטיין נ"י עם פירוש הר"י ברייטער זצ"ל וכו'.
  • ניו־יורק תשכ"ה, ע"י ר' אליעזר שלמה שיק זצ"ל.
  • ניו־יורק תשכ"ה, ע"י חסידי ברסלב.
  • ניו־יורק תשכ"ז, ע"י ר' צבי אריה רוזנפעלד זצ"ל ור' ארי' לייב בערגער זצ"ל.

עיין גם[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן סימן ר"ה, סימן צ"ב ח"ב, שיחות הר"ן קמ"א

מקורות[עריכה]

  • בסימן צ"ב "לקוטי תנינא", תקון למקרה לילה רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בסימן ר"ה וכו'. ודע שאלו הם העשרה קפיטל מזמורי תהלים וכו':

דע אחי, כי בתחלה אמר הוא זכרונו לברכה התורה המתחלת תקון למקרה לילה כנדפס בספר הראשון בסימן ר"ה. ובתחלה בעת שהתחיל לגלותה לא הייתי לפניו אז. אך השם יתברך זכני ובאתי אצלו סמוך מאד לאותה העת שהתחיל לגלותה. וספר לי אחד בשמו התורה הנ"ל כפי מה ששמעה מפיו הקדוש. ובתוך כך, באותה השעה ששמעתי מפי אחר בשמו התורה הנ"ל, בתוך כך סבב השם יתברך שדברתי עמו מזה וחזר ואמרה לפני בקצור כנדפס כבר בסימן ר"ה הנ"ל (רעה): ובאותה העת שגלה התורה לא גלה אז איזה קפיטליך לומר, רק אמר סתם לומר עשרה קפיטלך תהלים לתקון הנ"ל. ושמעתי מפיו הקדוש אז שאמר שהיה ראוי לגלות איזה הם עשרה קפיטלך תהלים שצריכין לומר. אך איזה שהם עשרה קפיטל תהלים שיאמרו הם תקון לזה, כי כל עשרה קפיטל תהלים איזה שהם כולם הם כנגד עשרה מיני נגינה שהם תקון להנ"ל: ואז בעת שגלה התורה הנ"ל אמר בתחלה שתקון הראשון הוא המקוה, שצריכין לטבל במקוה (ואמר בזו הלשון דאס ערשטי איז מקוה). ואחר כך גלה התקון הנ"ל לומר עשרה קפיטל תהלים כנ"ל. גם פעם אחת אמר שצריכין לזהר מאד לטבל באותו היום שיהיה האדם בלתי טהור. ואפלו אם לא יוכל לטבל בבקר, על כל פנים יטבל באותו היום אפלו לפנות ערב. כי צריכין לזהר מאד לטבל באותו היום דיקא (ועין בסוף ספורי מעשיות שאמר, שטוב מאד לטבל תכף ומיד וכו' עין שם): אחר כך אחר שעברו קרוב לארבע שנים, ומה שעבר באלו השנים יקצרו רבבות יריעות לספר, וכבר היה לו החולאת שלו שנסתלק ממנו, וכבר חזר מלמברג, פעם אחת בחרף שכב על מטתו ואנחנו עמדנו לפניו והתחיל לדבר מענין העשרה קפיטל תהלים שהם תקון להנ"ל. ואז צוה עלי לכתב על הניר הפסוקים שמרומז בהם העשרה מיני נגינה שהם תקון להנ"ל. וישבתי לכתב ומפיו יקרא אלי וגלה לי הפסוקים וכתבתים על הספר כאשר הם נדפסים (בלקוטי תנינא סימן צ"ב הנ"ל). ואז גלה דעתו שרצונו לגלות בפרטיות איזו הם העשרה קפיטל תהלים שצריכים לומר באותו היום, והיינו עומדים ומצפים שיגלה לנו ולא זכינו מיד: אחר כך נסענו מאתו ואחר כך הייתי אצלו באיזה שבת והזמין השם יתברך שראיתי בעיני כתיבת ידו הקדוש שכבר רשם לעצמו העשרה קפיטל תהלים שצריכין לומר. אך לא היה מדרך ארץ שאקח כתב ידו בעצמי בלי רשותו. ורציתי לתפסם במחי בעל פה, ולא יכלתי מחמת אימת רבי, פן יקפיד כי באתי לחדרו ומצאתי כתב ידו הנ"ל והסתכלתי בו בלא רשותו (כי המעשה הזאת היתה בשבת פרשת שקלים שנת תק"ע לפרט קטן שהוא זכרונו לברכה יצא מחדרו ונכנס לבית הגדול שלו בעת קריאת התורה ואז נכנסתי בחדרו וראיתי כתב ידו הנ"ל) (רעו): ואחר כך ביום ראשון בעת שלקחתי רשות מאתו לשוב לביתי, דברתי עמו ושאלתי ממנו שיגלה לי עשרה קפיטל הנ"ל, כי ידעתי שכבר הם נרשמים אצלו כנ"ל. ולא רצה. ואמר שיהיה עת אחר לזה והלכתי מאתו: אחר כך סמוך לאותה העת בעת שהייתי אני בביתי בנעמרוב (רעז), אז גלה העשרה קפיטל תהלים לפני הרב דפה ברסלב (רעח) ולפני חברי רבי נפתלי מנעמרוב (רעט). ויחד אותם לעדות על זה. וכך אמר להם: היות בענין זה הידוע (הינו ענין מקרה לילה חס ושלום) נלכדים בודאי שלשה חלקי העולם, אני לוקח אתכם לעדות. ותדעו שאלו העשרה קפיטל תהלים מועילים מאד מאד לתקון קרי והם תקון גמור ומועיל מאד מאד. ויש מי שיקרה לו על ידי רבוי אכילה ושתיה או על ידי חולשה ועיפות או על ידי שאינו שוכב כראוי, וכל זה אינו כלום (והוא כמו תינוק שמשתין בשנה). גם יש ששומרים אותו מלמעלה ונצול מן המקרה או שהמזל שומר אותו ונצול. גם לפעמים נדמה להאדם בשנה בחלום כאלו הוא נופל ואחר כך מתעורר משנתו, גם זה מן השמים שמצילין אותו מזה. רק מי שיקרה לו חס ושלום מחמת הרהורים מזה נבראים ממש קלפות חס ושלום כמבאר בספרים (רפ). אבל מי שיאמר באותו היום אלו העשרה קפיטל תהלים בודאי יתקן בזה מאד מאד: וכמה וכמה צדיקים גדולים שרצו לעמד על ענין זה ונתיגעו למצא לזה תקון גמור. וקצתם לא ידעו כלל מהו ענין זה. וקצתם התחילו לידע קצת בענין תקון זה, ונסתלקו לעולמם באמצע עסקם בזה ולא גמרו, ולי עזר השם יתברך שזכיתי לעמד על זה בשלמות. וענין תקון זה על ידי אמירת העשרה קפיטל תהלים הנ"ל הוא דבר חדש לגמרי חדוש נפלא כי הוא תקון נפלא ונורא מאד מאד, (עין למטה) ומי שיוכל לילך למקוה ואחר כך יאמרם בודאי מה טוב, אך אפלו אם הוא אנוס שאי אפשר לטבל כגון שהוא חולה או שהוא בדרך אף על פי כן אם יאמרם אשרי לו. כי הם תקון גדול ונורא מאד. ואם יאמרם בכונה כראוי בודאי מה טוב, אך גם האמירה בעצמה מסוגל מאד: ואמר: כי לא נודע זאת מיום בריאת העולם. מסתמא הייתי רוצה לבטל זאת לגמרי, אך אי אפשר זאת לא בגשמיות ולא ברוחניות. בגשמיות אי אפשר כי היה צריך לבטל ולשנות הטבע של כלליות בני האדם בתמידות. וזה דבר שאי אפשר, כי אפלו משה רבנו עליו השלום וכיוצא שבטל הטבע היה רק לפי שעה ובדבר פרטי, כגון קריעת ים סוף או בקיעת הירדן וכיוצא שהיה רק לפי שעה. אבל לבטל הטבע של כלליות בני אדם, כי כל אחד ואחד בהכרח לבטל ולשנות הטבע אצלו. וגם צריך לבטל ולשנות הטבע תמיד וזה דבר שאי אפשר. וגם ברוחניות אי אפשר וכו, אך העשרה קפיטל הם דבר נפלא ויקר ומועיל מאד: גם יחד אותם לעדות. ואמר שגם כי ימלאו ימיו, אזי אחר הסתלקותו מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה קפיטל תהלים הנ"ל ויתן פרוטה לצדקה, אפלו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאד מאד חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לארך ולרחב להושיעו ולתקנו וכו' (רפא). ואני חזק מאד בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר שאלו העשרה קפיטל מועילים מאד מאד: ואלו הן העשרה קפיטל תהלים: ט"ז. ל"ב. מ"א. מ"ב. נ"ט, ע"ז. צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ, כאשר כבר נדפסו כמה פעמים. (רק בספר "ספורי מעשיות" נדפסו בפעם הראשון בטעות הקפיטל של קל"ז על ידי עוות המדפיסים ומשם נתפשט הטעות בכמה ספרים וסדורים שהעתיקו משם): ויאמרם כסדר שהם כתובים בתהלים. ואמר שהוא תקון הכללי. כי כל עברה יש לה תקון מיוחד אבל תקון הנ"ל הוא תקון הכללי: גם אמר אז שענין הנ"ל של אלו עשרה קפיטל תהלים יאמרו ויגלו בפני הכל: ואמר: אף על פי שהוא דבר קל לומר עשרה קפיטל תהלים, אף על פי כן גם זה יהיה כבד מאד לקים. וכן נתקים עתה בעוונותינו הרבים שמחמת רבוי המחלקת רב ההמון רחוקים מאד לקים זאת והוא זכרונו לברכה הודיע כל זאת מקדם. ואנחנו עשינו מה שמוטל עלינו להודיע התקון לכל החפץ להתתקן, וכל אחד הטוב בעיניו יעשה. השומע ישמע, והחדל יחדל ואנחנו את נפשנו הצלנו: ומה שהרב בעל המחבר "סדר תקון שבת" מביאם בשם ספר "עשרה הלולים" זה אינו, כי ידידי הקורא עין נא בספר "תקון מועד", ותראה שמובאים שם בפרוש בשם רבנו הרב רבי נחמן זכרונו לברכה, וכן בכמה ספרים יש שמובאים שם בשם רבנו זכרונו לברכה. וגם נסה נא וחפש בכל הספרים שמובאים שם שלא בשם רבנו ותראה, שכולם נדפסו אחר פטירת רבנו זכרונו לברכה, שנפטר תחלת שנת תקע"א (רפב) בחול המועד סוכות. ואפשר שהרב הנ"ל וכיוצא מגדל תשוקתם לזכות בהם את הרבים בתקון גדול כזה, וידעו שיש שנמצאים מתנגדים וחולקים על רבנו זכרונו לברכה, על כן קימו בנפשם מאמר חכמינו זכרונם לברכה (יבמות סה:): 'שמותר לשנות בדבר השלום'. ובפרט בדבר גדול ותקון כזה. ועתה בין תבין שצדקו הנאמר לעיל שהם תקון חדש לגמרי ולא ידע מזה שום נברא מימות עולם. ותאמרם בשם רבנו זכרונו לברכה בכדי ששפתותיו יהיו דובבות וכו' (סנהדרין צ:) אשר כל הצדיקים מתגעגעים לזה. ומזה אשר אלצוני לגלות כל הנ"ל. וזכותו יעמד לנו, ומכל פגמינו וצרותינו יתקננו ויושיענו, אמן כן יהי רצון: (שיחות הר"ן קמא)


קישורים חיצוניים[עריכה]