תפילת הדרך

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

(תפילת הדרך – ערוך מתוך הספר "ליקוטי תפילות" לרבי נתן מברסלב)[עריכה]

רבונו של עולם, הריני מוסר עצמי עליך לבד עם כל תנועותי, תמיד, ובפרט בעת הילוכי בדרך, שתצילני ותשמרני ברחמיך הרבים מִסכנת דרכים, ומכל מיני צער וייסורין ועיכוב בדרך, ומכל אורב ואויב ומחבלים, ומַסְטִן, ותאונות דרכים. ותהיה תמיד עמי, בשבתי בביתי, ובלכתי בדרך, בשמך אצא לדרך לשלום, ובשמך אֶעֱבֹר הדרך בשלום, ואשוב לביתי לשלום. ותצילני מכל מיני הֶזֵּיקוֹת ותאונות דרכים והפסד בדרך, בגשמיות וברוחניות, בגוף ונפש וממון, ואזכה לקדושת ושמירת העיניים "העבר עיני מראות שווא (גי' ש"ז), בדרכך חייני". ושמור צאתנו ובואנו לחיים טובים ולשלום מעתה ועד עולם. ותזכני לִתן צדקה קֹדם צאתי לדרך, כמו שכתוב: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו", ועל ידי זה תִכּוֹן לְפָנַי הדרך, ואתה ברחמיך הרבים תלך לפני לְהַנְחוֹתִי הדרך אשר אלך בה, ותאיר לפני באורך הגדול ותביאני ותגיעני למחוז חפצי לחיים ולשלום, מעתה ועד עולם:


תפילת הדרך ספרי ברסלב[עריכה]

בחיי מוהר"ן – נסיעתו לארץ ישראל, קצה ענה ואמר רבי נחמן מברסלב:

בודאי כל מה שנעשה בעולם, אפילו מה שנעשה בין האמות, וכל הנהגת מהלכם, ומלבושיהם, הכל כאשר לכל, בודאי אין שום דבר נעשה בעולם לבטלה חס ושלום (רק כל דבר יש לו איזה שורש).

ואפילו מי שאינו יודע מה נעשה בעולם, אעפ"כ כשזוכה לעשות רצון הבורא יתברך – בודאי הוא טוב מאד, אשרי לו.

וצריכין לבקש מהשם יתברך שיזכה לכוון רצונו יתברך לעשות רק מה שהוא יתברך חפץ,

אבל כשזוכין שמתנוצץ לו הארה, וזוכה לדעת מה הוא עושה – אזי טוב לו ביותר, שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת (יחזקאל א) "נפתחו השמים ואראה מראות אלקים" – ראשי תיבת אמונה. שנפתחין לו כל השמים, וכל החכמות, והשכליים, וזוכה לראות מראות אלקים, הינו שאלקים מראה לו מה שהוא עושה בעולם. כי על ידי החכמה בעצמה שנפתח לו, על ידי זה נפתחים השמים כי (תהלים ק"ד): "כולם בחכמה עשית".

ואז כשזוכה לראות מה שהוא עושה בעולם, אזי בודאי השם יתברך שומרו מלהכשל חס ושלום. וזה בחינת (דניאל י"ב): "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע", כי על ידי השכל והחכמה שמתנוצץ ומזהיר על ידי זה נפתחין השמים והרקיעין – כי כולם בחכמה עשית כו'.

ואזי כשמזהיר ומתנוצץ השכל ונפתחין הרקיעין בחינת והמשכילים יזהירו וכו', ואז הוא יודע מה הוא עושה, ואז הוא נשמר ממכשול חס ושלום כנ"ל.

וזהו בחינת האותיות של ראשי תבות של זה הפסוק ו'המשכילים י'זהירו כ'זוהר ה'רקיע שהם ראשי תבות יוה"ך, שזה בחינת השם הקדוש המסגל לשמירה (עיין פסוקי סגולה לומר אחרי תפילת הדרך).

כי על ידי בחינת והמשכילים יזהירו, על ידי זה הוא נשמר ממכשול כנ"ל, שזה בחינת שם הנ"ל שהוא שמירה להולכי דרך מגזלן ורוצח כמובא אצל תפלת הדרך. והוא יוצא מהפסוק (תהלים צ"א): "כ'י מלאכי'ו יצו'ה ל'ך" שסופי תבות יוה"ך כמובא שם.

וזה תואם לדברי הרמח"ל - סוֹד תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ.

וַדַּאי " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד) זֶה יִחוּד יהו" ה אדנ" י יאהדונה" י –מלא" ך. סוֹד זֶה, " הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" (שמות כג, כ), שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ – שְׁכִינָה נִזְמֶנֵת שָׁם. סוֹד זֶה " תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ" . שְׁכִינָה הִיא תְּפִלָּה, בַּהּ, " תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה" (תהלים צ, א), וְהִיא נִזְמֶנֵת לַצַּדִּיקִים שֶׁהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. שֶׁהֲרֵי וַדַּאי בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם נִזְמָן לָצֵאת לַדָּרֶךְ, כָּךְ נִזְמָנִים מַלְאָכִים לְלַוּוֹת אוֹתוֹ שָׁם. " כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא, יא), כָּאן שְׁנֵי שֵׁמוֹת בְּסוֹפֵי תיבות יוה" ך כל" ך, כל" ך – מִצַּד הַשְּׁכִינָה, שָׁם ע’ – כל" ך וַדַּאי, " כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (שיר השירים ד, ז) וְגוֹ’, תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזְמָנִים לֵילֵךְ עַם הָאָדָם, אֵינָם פּוֹעֲלִים אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַשְּׁכִינָה, וְסוֹד זֶה, " אֲדֹנָי בָם" (תהלים סח, יח), אַדְנוּתוֹ בָּהֶם: וְהַשְּׁכִינָה צָרִיךְ לְהַזְמִינָהּ עַל יְדֵי תְּפִילַת הַדֶּרֶךְ, שֶׁכֵּן בִּתְפִלָּה מַמְשִׁיכִים שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תְּפִלָּה. וְאַחַר כָּךְ גַּם הַמֶּלֶךְ מִזְדַּמֵּן שָׁם עִמָּהּ, שֶׁהֲרֵי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֶכֶת הַשְּׁכִינָה, הַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לִמְצוֹא אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר, " אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" (שיר השירים ג, ב). כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא אוֹתָהּ, יִחוּד נִמְצָא שָׁם עַל יְדֵי אִימָּא – אֱלֹהִים, " מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה" (תהלים סח, ז). ‘הַמֶּלֶךְ בְּקוֹנָךְ’ (ברכות כט ב) זוּ תְּפִלָּה, " וְצֵא" (שם) זוּ יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ – " הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" (שמות כג, כ) וַדַּאי: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ יִחוּד זֶה, הַסִּטְרָא אַחֲרָא בּוֹרַחַת מִשָּׁם, וְאִי אֶפְשָׁר לַהּ לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, וְהָאָדָם נִצּוּל מִכָּל סַכָּנוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ, ‘כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה’ (ירושלמי ברכות לד, ב). וְכַמָּה נִסִּים נַעֲשִׂים לוֹ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאָמְרוּ עָלָיו, ‘אֵין בָּעַל הַנֵּס מָכִיר בְּנִסּוֹ’ (נדה לא, א). וּבְמַה נַעֲשָׂה חִבּוּר וְיִחוּד זֶה, אֶלָּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁאָדָם לוֹמֵד הוּא מְיַחֵד זו" ן בְּיַחַד, שְׁכִינָה – עַל יְדֵי תְּפִלָּה, מֶלֶךְ – עַל יְדֵי הַתּוֹרָה. וְאִימָּא עוֹמֶדֶת עַל בָּנֶיהָ, סוֹד זֶה ‘אֵם הַדֶּרֶךְ’, תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ – שְׁכִינָה – כל" ך, אֵם הַדֶּרֶךְ – אִימָּא – יוה" ך. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, " כִּי מַלְאָכָיו" (תהלים צא, יא) וְגוֹ’:

בֹּא וּרְאֵה, בִּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים, אַל אֱלֹהִים יְהֹוָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבּוּבִים בָּעוֹלָם, לְיָמִין לִשְׂמֹאל וְלָאֶמְצַע בְּסוֹד חֶסֶד דִּין רַחֲמִים (חֶדִ" רַ), וּבַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אֲדֹנָי חִבּוּר נַעֲשָׂה בְּכֻלָּם, בַּהּ תַּשְׁלוּם אַהֲבָה – אֶחָד. סוֹד זֶה יאא" א, יְהֹוָה אֵל אֱלֹהִים אֲדֹנָי – יִחוּד הַכֹּל. בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה יֵשׁ יִחוּד, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא נִכְנַעַת וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַזִּיק כְּלָל וּכְלָל, אֶלָּא " צֵא תֹּאמַר לוֹ" (ישעיהו ל, כב) – בַּיִּחוּד, הִנֵּה אָנֹכִי וְגוֹ’ מַלְאַךְ. כָּאן נֶאֱמַר, " אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד" (משלי ה, יט). אַיֶּלֶת אֲהָבִים מִצַּד אֵל עֶלְיוֹן, אַיֶּלֶת – א" ל ת" י, עִנְיַן קָדוֹשׁ מִצַּד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. " וְיַעֲלַת חֵן" (שם) מִצַּד אִימָּא – אֱלֹהִים. " דַּדֶּיהָ יְרַוּוֻּךָ" (שם) וְגוֹ’ מִצַּד יהו" ה תִּפְאֶרֶת – מְקוֹם הַדַּדִּים. " בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה" (שם) מִצַּד אֲדֹנָי – שְׁכִינָה, שָׁם אַהֲבָה. כָּאן אֱמֶ" ת מִתְגַּלֶּה, שֶׁהֲרֵי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה יֵשׁ אֱמֶת, אַהֲבָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת לְעוֹלָם, " וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם" (תהלים קיז, ב), קוּשְׁטָא קָאֵי שִׁקְרָא לָא קָאֵי. " לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא, יא) וַדַּאי, מִכָּל דָּבָר רַע וּמִפַּחַד לַיְלָה.

" וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (תהלים סט, יד). כָּאן סוֹד כָּל אֵלֶּה שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים לְחַבְּרָם בְּאַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – " מַיִם רַבִּים" (שיר השירים ח, ז). " וַאֲנִי תְּפִלָּתִי" , לְחַבֵּר הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תְּפִלָּה, לֶשֶׁם הַקָּדוֹשׁ יְהֹוָה ב" ה – " לְךָ יְהֹוָה" וַדַּאי. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הַשְּׁכִינָה נַעֲשֵׂית ‘עֵת רָצוֹן’, שֶׁהֲרֵי עֵת הִיא וַדַּאי, בִּזְמַן שֶׁמִּתְעוֹרֵר הָרָצוֹן – ‘עֵת רָצוֹן’ נִקְרֵאתָ, וְצָרָה נֶהְפַּךְ לְ’רְצֵה’, בַּיִּחוּד שֶׁמִּתְחַבֵּר בַּדֶּרֶךְ, " וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וַדַּאי. הֲרֵי כָּאן שְׁנֵי שֵׁמוֹת יהו" ה אדנ" י. " אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ" (תהלים סט, יד) כָּאן נִשְׁלַם שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֲחֵרִים – אֵ" ל אֱלֹהִי" ם, " אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ" זֶה חֶסֶד אֵל עִם אֱלֹהִים. וְיִחוּד מִתְחַזֵּק לִשְׁמוֹר בַּדֶּרֶךְ מִכָּל פְּגָעִים רָעִים, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד, שֶׁהֲרֵי שִׁקְרָא לָא קָאֵי, אֶלָּא, " וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם" (תהלים קיז, ב). " עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (תהלים סט, יד), זֶה אֱמֶת דְּיַעֲקֹב. שֶׁבִּזְמַן אַחֵר נֶאֱמַר, " וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז), אֲבָל בִּזְמַן שֶׁצָּרָה נֶהְפַּךְ לְ’רְצֵה’, אָז הוּא עֵת רָצוֹן, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן – עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ וַדַּאי, אֲפִילוּ בְּמָקוֹם סַכָּנָה, כַּמָּה נִסִּים נַעֲשִׂים בַּדֶּרֶךְ עַל יְדֵי אִימָּא וַדַּאי. " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד) כָּאן ד’ שֵׁמוֹת. יִשְׂרָאֵל – יָשָׁ" ר אֵ" ל. " יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" – הֲרֵי אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה. " יְהֹוָה אֶחָד" – אדנ" י הַמְּיַחֵד הַכֹּל, מָאנָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא. " כֻּלָּךְ יָפָה" (שיר השירים ד, ז), כֻּלָּךְ מִצַּד הַשְּׁכִינָה – שֵׁם ע’. יָפָה, זֶה עַיִן יָפָה, עַיִן רַבְרְבָא מִצַּד אִימָּא – אֱלֹהִים. רַעְיָתִי מִצַּד יְהֹוָה. וּמוּם אֵין בָּךְ – מִצַּד אֵל – תִקּוּן הַכֹּל. שֶׁהָרֵי בִּזְמַן שֶׁחֶסֶד מִתְגַּלֶּה אֵין קִטְרוּג וְאֵין פֶּגַע רַע, וְכָל הָעֲוֹנוֹת אֵינָם נִזְכָּרִים – שְׁהֲסִטְרַא אַחֲרָא יְכוֹלָה לְקַטְרֵג, אֶלָּא הַכֹּל בְּחֶסֶד עוֹמֵד, וְסוֹד זֶה, " וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד" (זכריה ג, ט). יִחוּד הַכֹּל, כָּל אֵלֶּה הַד’ שֵׁמוֹת כְּאַחַד. וְכֵן לֶעָתִיד לָבֹא נֹאמַר, " וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט), בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.


מקורות[עריכה]

תפילת הדרך - כל הנוסחים לכל העדות ובנוסח ברסלב