תרין רעין דלא מתפרשין

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

דרך הגילוי שהקב"ה מתגלה בעולם הוא בכמה אופנים שונים, ובכלליות הוא לפי אותיות שם הוי"ה ברוך הוא, שאותיות י-ה, מרמזים על מדות ה'חכמה' וה'בינה' העליונים, הנקראים ג"כ "אבא" ו"אימא", ואותיות ו-ה מרמזים על המידות כגון אהבה ויראה שהם גילוי הדעת, ועל האמונה – שהיא "מלכות שמים", והם נקראים ג"כ "בן" [המידות] ו"בת" [האמונה]. למעשה האופן של השגת ה' דרך האותיות י-ה, דהיינו באופן של שלימות המוחין, שהם החכמה והבינה - לזה זוכין רק הצדיקים השלמים, ואילו עבודת כל אדם הוא להשיג את השי"ת ע"י אותיות ו-ה, דהיינו ע"י שזוכה לברר ולתקן את ה'מידות' וה'אמונה'. וע"י עבודה זו מצטרפים ומתחברים אף המידות העליונים [חכמה ובינה] זה בזה כביכול, ואז נשלם שם שמים כביכול בשלמות יותר, ומתגלה אלקותו בעולם. והנה, עיקר הפירוד שיש כביכול, הוא בחלק זה של המדות התחתונים והמלכות, וע"כ זה עיקר עבודתינו, שהוא האותיות ו' ה' שבשם, (שע"ז נאמר אין השם שלם ואין הכסא שלם וכו', דהיינו שחסר האותיות ו-ה מהשם הוי"ה) אך בחכמה ובבינה אין פירוד ממש, והם מאירים בשלמות יותר, וע"כ הם נקראים "ריעין דלא מתפרשין" [רעים שאינם נפרדים], ומהם נמשך ומאיר הארה למטה, שבכוחה יש לנו כח להשלים גם את המדות התחתונים, שיושלם כל שם הוי"ה בקרוב אמן (עי' לקו"ה תחומין ה). וכן הוא בכל אדם, שכשזוכה האדם להארת ה"מוחין" אמתית מלמעלה, אזי מחשבתו וציור הלב (שהם המח והלב, החכמה והבינה) מאוחדים כאחד ברצון לעבודת ה', משא"כ כשהולך לקיים זאת למעשה, אז כבר אינו מרגיש מאוחד עם הרצון האמתי, וצריך לזה יגיעה גדולה, כי שם נמצא נסיון ה'פירוד', ואכמ"ל.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה קכט'