-
|
ברסלבער!
האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.
מרגיש שאתה מתאים?
|
 |
הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל שפירא"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ר' שמואל שפירא.jpg|200px|thumb|left|ר' שמואל שפירא זצ"ל]] | [[קובץ:ר' שמואל שפירא.jpg|200px|thumb|left|ר' שמואל שפירא זצ"ל]] | ||
==שנותיו== | ==שנותיו== | ||
| − | ט"ז אדר תרע"ג – כ"א ניסן תשמ"ט | + | ט"ז אדר תרע"ג – כ"א ניסן תשמ"ט. |
==אודותיו== | ==אודותיו== | ||
ר' שמואל, שנולד בירושלים, היה מהתלמידים המצטיינים בישיבת "עץ חיים" בהדרכת ראש הישיבה הנודע שלה, ר' איסר זלמן מלצר. כשנמשך לברסלב על-ידי ר' [[שמואל הלוי הורביץ|שמואל הורוביץ]], נעשה חסיד ברסלב בשנת תרצ"ד. היה תלמידו של ר' [[אברהם שטרנהארץ]]. | ר' שמואל, שנולד בירושלים, היה מהתלמידים המצטיינים בישיבת "עץ חיים" בהדרכת ראש הישיבה הנודע שלה, ר' איסר זלמן מלצר. כשנמשך לברסלב על-ידי ר' [[שמואל הלוי הורביץ|שמואל הורוביץ]], נעשה חסיד ברסלב בשנת תרצ"ד. היה תלמידו של ר' [[אברהם שטרנהארץ]]. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
כאשר שמע על כך אחד מראשי הישיבות, שהתנגד לשיטת ברסלב, התבטא: "מי שעשה ממנו חסיד ברסלב לא יצא לעולם מגיהינום". הגיב על כך ר' שמואל: "אכן, כך! כיון שלעולם לא ייכנס לשם!". | כאשר שמע על כך אחד מראשי הישיבות, שהתנגד לשיטת ברסלב, התבטא: "מי שעשה ממנו חסיד ברסלב לא יצא לעולם מגיהינום". הגיב על כך ר' שמואל: "אכן, כך! כיון שלעולם לא ייכנס לשם!". | ||
| − | ר' שמואל נודע כ"צדיק מירושלים". | + | ר' שמואל נודע כ"צדיק מירושלים". היה מיוחד מאוד בשמירת העיניים עד לכדי קיצוניות. הוא היה מבלה לילות שלמים בשדות בהתבודדות, ואחר כך משקיע יום שלם בלימוד תורה באיזה בית כנסת עלום. תמיד התרחק מעין הציבור. בהכנותיו לראש השנה היה מעביר את חודש אלול במירון, על יד קברו של רבי שמעון בר יוחאי. "כאן יש לי כל צרכי, בית-כנסת, מקווה והרים התבודדות. כאן גן-עדן עלי אדמות" – שמעו אותו אומר. |
| − | יחד עם ר' [[משה בורשטיין]] וחסידי ברסלב נוספים הוא נשבה ונלקח לירדן כבן-ערובה אזרחי במהלך מלחמת | + | יחד עם ר' [[משה בורשטיין]] וחסידי ברסלב נוספים הוא נשבה ונלקח לירדן כבן-ערובה אזרחי במהלך מלחמת תש"ח. |
| − | שאיפתו הגדולה בחייו היתה מאז עמדו על | + | שאיפתו הגדולה בחייו היתה מאז עמדו על דעת רבו, לפקוד את ציונו של רבינו באומן. בשנת תש"ל נסע לארה"ב כדי להשיג דרכון מיוחד (גרין-קארד) ויוכל לבקש אשרת כניסה לברית המועצות. כמעט שלוש שנים ארכה לו פעילותו זאת, אך בסוף הצליח. הוא לא הסתפק בנסיעה אחת בלבד, ושאף לעלות לשם לקראת ראש השנה. הדבר התאפשר לבסוף על-ידי שינויים שנעשו במדיניות הסובייטית (הגלאסנוסט = הפתיחות), הוא נסע לאומן בדרכון ישראלי והיה שם בראש השנה תשמ"ט. זמן קצר לאחר מכן הוא נפטר, אחרי שהתייסר במחלת פרקינסון כשלוש עשרה שנים. |
| − | נפטר בכ"א ניסן <ref>שבעי של פסח</ref> תשמ"ט מנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים. | + | נפטר בכ"א ניסן <ref>שבעי של פסח</ref> תשמ"ט. מנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים. |
==בניו== | ==בניו== | ||
| − | ר' נחמן, ר' נתן | + | ר' נחמן שלמה יצחק, ר' נתן דוד, ר' יוסף קדיש, ר' שמעון, ר' אהרן בצלאל, ר' מנדל, ר' נחום דוב, ר' מנדל, ר' יעקב, ר' אברהם. |
==בנותיו== | ==בנותיו== | ||
| − | + | אדל (פראנק), ביילע (פוקס),.... (לפקוביץ) | |
==חתניו== | ==חתניו== | ||
| − | ר' [[חיים יהודה לייב פראנק]], | + | ר' [[חיים יהודה לייב פראנק]], ר' אשר אנשל פוקס, .... לפקוביץ. |
==עיין גם== | ==עיין גם== | ||
גרסה מ־22:09, 12 בפברואר 2017
שנותיו
ט"ז אדר תרע"ג – כ"א ניסן תשמ"ט.
אודותיו
ר' שמואל, שנולד בירושלים, היה מהתלמידים המצטיינים בישיבת "עץ חיים" בהדרכת ראש הישיבה הנודע שלה, ר' איסר זלמן מלצר. כשנמשך לברסלב על-ידי ר' שמואל הורוביץ, נעשה חסיד ברסלב בשנת תרצ"ד. היה תלמידו של ר' אברהם שטרנהארץ.
כאשר שמע על כך אחד מראשי הישיבות, שהתנגד לשיטת ברסלב, התבטא: "מי שעשה ממנו חסיד ברסלב לא יצא לעולם מגיהינום". הגיב על כך ר' שמואל: "אכן, כך! כיון שלעולם לא ייכנס לשם!".
ר' שמואל נודע כ"צדיק מירושלים". היה מיוחד מאוד בשמירת העיניים עד לכדי קיצוניות. הוא היה מבלה לילות שלמים בשדות בהתבודדות, ואחר כך משקיע יום שלם בלימוד תורה באיזה בית כנסת עלום. תמיד התרחק מעין הציבור. בהכנותיו לראש השנה היה מעביר את חודש אלול במירון, על יד קברו של רבי שמעון בר יוחאי. "כאן יש לי כל צרכי, בית-כנסת, מקווה והרים התבודדות. כאן גן-עדן עלי אדמות" – שמעו אותו אומר.
יחד עם ר' משה בורשטיין וחסידי ברסלב נוספים הוא נשבה ונלקח לירדן כבן-ערובה אזרחי במהלך מלחמת תש"ח.
שאיפתו הגדולה בחייו היתה מאז עמדו על דעת רבו, לפקוד את ציונו של רבינו באומן. בשנת תש"ל נסע לארה"ב כדי להשיג דרכון מיוחד (גרין-קארד) ויוכל לבקש אשרת כניסה לברית המועצות. כמעט שלוש שנים ארכה לו פעילותו זאת, אך בסוף הצליח. הוא לא הסתפק בנסיעה אחת בלבד, ושאף לעלות לשם לקראת ראש השנה. הדבר התאפשר לבסוף על-ידי שינויים שנעשו במדיניות הסובייטית (הגלאסנוסט = הפתיחות), הוא נסע לאומן בדרכון ישראלי והיה שם בראש השנה תשמ"ט. זמן קצר לאחר מכן הוא נפטר, אחרי שהתייסר במחלת פרקינסון כשלוש עשרה שנים.
נפטר בכ"א ניסן [1] תשמ"ט. מנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.
בניו
ר' נחמן שלמה יצחק, ר' נתן דוד, ר' יוסף קדיש, ר' שמעון, ר' אהרן בצלאל, ר' מנדל, ר' נחום דוב, ר' מנדל, ר' יעקב, ר' אברהם.
בנותיו
אדל (פראנק), ביילע (פוקס),.... (לפקוביץ)
חתניו
ר' חיים יהודה לייב פראנק, ר' אשר אנשל פוקס, .... לפקוביץ.
עיין גם
- ספר "ושמואל בקוראי שמו", עמ' י – נה.
- אגרת הפורים (תשנ"ג) – שיחת התעוררות. כולל שיחות עם ר' לוי יצחק בנדר, ר' נפתלי דובינסקי, ר' מרדכי אלעזר רובינשטיין.
- ושמואל בקוראי שמו (תש"ן) – אוסף מכתבי קודש וסיפור חייו.
- השרף.
הערות שוליים
- ↑ שבעי של פסח
