מרדכי בן רבי אלימלך מטאהש

זה תמצית לשון קדשו של כ"ק הגה"ק האדמו"ר מטאהש ז"ל לגבי דעת אבותיו הקדושים על לימוד ספרי רבינו ז"ל:

"...דעם ענין וואס איך האב געזאגט וועגען די ספרים פונעם היילגען ר' נחמן, אז איך האב געזאגט אז מיין טאטע, און דער זיידע, און דער עלטער זיידע (הרה"ק רבי משולם פייש מטאהש) האבען מרחק געווען די ספרים, ס'איז שקר וכזב! - איך האב עס קיינמאל נישט געהערט נאר פארקערט! - איך אליין ווען איך בין געווען א' בחור... (כאן מאריך לספר כי לא ניתן היה להשיג בסביבת מגוריו את הספר "לקוטי מוהר"ן", והוא הביא אותו עמו לבית אביו מהישיבה בה למד.) אין איך האב מיטען טאטען (הרה"ק מרדכי בן הרה"ק ר' אלימלך ז"ל מטאהש)

געלערנט א יעדן שבת בייטאג. איך האב געלערנט אינעם לקוטי מוהר"ן, אין ער האט מיך אויס געהערט, אין ער האט געוואלט זעהן ווי איך זאג. אין ער האט געהאט א שטארקע הנאה, אין ער האט געהאט א נחת רוח..."

[בהענין שכביכול אמרתי לגבי הספרים של הרב הקדוש ר' נחמן, שאמרתי (כביכול) שאבי והסבא והאבא של הסבא הרחיקו את הספרים האלו, זה שקר וכזב! מעולם לא שמעתי דברים כאלה כי אם ההיפך! אני בעצמי כשהייתי בחור (ולא היה לנו את הספרים הללו כי לא היתה אפשרות להשיגם בסביבתינו) לקחתי ("לקוטי מוהר"ן") מהישיבה לבית, ולמדתי עם אבי (הוא הרה"ק ר' מרדכי בן הרה"ק ר' אלימלך מטאהש) בכל שבת בשעות היום. אני למדתי בתוך הספר "לקוטי מוהר"ן", והוא הקשיב לי ורצה לראות כיצד מבטא אני (את המילים). והייתה לו הנאה מרובה ונחת רוח...]

וכן כתב במכתב בחתימת יד קדשו וז"ל: ..."הנני בזה לפרסם ולהודיע בשער בת רבים, שהספרים הקדושים מהצדיק הקדוש רבי נחמן מברסלב ומתלמידיו הקדושים זיעועכי"א יסודותם בהררי קודש, ודבריהם כגחלי אש, וגם אני בעצמי לומד בהם, וח"ו לדבר על צדיקים וקדושי ארץ נבג"מ, ויסכר פי דוברי שקר"...

(וסיפר האדמו"ר ז"ל להרה"ח ר' מאיר פקטע , שבשנות בחרותו למד את כל ספרי ברסלב. כמו כן אמר ר' אברהם יהודה פיש שבבחרותו אמר הרבה 'ליקוטי תפילות').