-
|
ברסלבער!
האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.
מרגיש שאתה מתאים?
|
 |
הבדלים בין גרסאות בדף "שמשון ברסקי"
(←חתניו) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | ==שנותיו== | ||
נולד בשנת תרל"ג בטשערין נפטר: בא' סיון תרצ"ה באומן. | נולד בשנת תרל"ג בטשערין נפטר: בא' סיון תרצ"ה באומן. | ||
| − | נין ונכד | + | ==חייו== |
| − | ג"כ היה מיוחס מצד אביו ר' ישראל מנדל שהיה בן ר' שמשון בארסקי שהיה בין גדולי | + | נין ונכד ל[[רבינו]] ז"ל דרך אמו מרת פיגא שהית ביתו של ר' [[אפרים בן שרה]] בת [[רבינו]] ז"ל |
| − | תלמיד מוהרנ"ת ז"ל שלמעשה הוא קרוי על שמו. | + | ג"כ היה מיוחס מצד אביו ר' [[ישראל מנדל]] שהיה בן ר' שמשון בארסקי שהיה בין גדולי |
| − | ר' שמשון נולד בעיר טשערין ועסק בלימוד כתיבה לילדים שם התקרב לר' משה ברסלבר | + | תלמיד [[מוהרנ"ת]] ז"ל שלמעשה הוא קרוי על שמו. |
| − | והתחבר בלב ונפש עם ר' ישראל קרדונר שגם היה תלמיד ר' משה ברסלבר. | + | |
| − | לאחר מספר שנים עבר לעיר ברדיטשוב ואחר כך עבר לעיר אומן שם נטע את אהלו עד יום מותו. | + | ר' שמשון נולד בעיר טשערין ועסק בלימוד כתיבה לילדים שם התקרב לר' [[משה ברסלבר]] |
| − | בגיל שלושים הקים ביחד עם ר' ישראל קרדונר | + | והתחבר בלב ונפש עם ר' [[ישראל קרדונר]] שגם היה תלמיד ר' [[משה ברסלבר]]. |
| − | שהיה נתמך ע"י חסידי ברסלב עמידים על אף שחלק | + | |
| − | בשונה מרוב העובדים | + | לאחר מספר שנים עבר לעיר ברדיטשוב ואחר כך עבר לעיר [[אומן]] שם נטע את אהלו עד יום מותו. |
| + | |||
| + | בגיל שלושים הקים ביחד עם ר' [[ישראל קרדונר]] את '[[ישבת אנשי מעמד]]'<ref>בדומה לכולל</ref> | ||
| + | שהיה נתמך ע"י חסידי ברסלב עמידים על אף שחלק מ[[אנ"ש]] היו חלוקים בזה. | ||
| + | |||
| + | בשונה מרוב העובדים ב[[אומן]] ר' שמשון לא היה איש של קולות מים רבים ומשברי ים אדירים, | ||
היה לו אישיות מיוחדת של צלילות הדעת, מתינות, ישוב הדעת, הסבר בהיר ויוצא מן הכלל, | היה לו אישיות מיוחדת של צלילות הדעת, מתינות, ישוב הדעת, הסבר בהיר ויוצא מן הכלל, | ||
תפילה שקטה וספוגה בדמעות בבחינת 'שמן בחשאי' אישיות של גינונים ונימוסים נאצלים | תפילה שקטה וספוגה בדמעות בבחינת 'שמן בחשאי' אישיות של גינונים ונימוסים נאצלים | ||
| − | כנאה לנכד רבינו ז"ל שדרש מחסידו להתנהג בדרך ארץ. | + | כנאה לנכד [[רבינו]] ז"ל שדרש מחסידו להתנהג בדרך ארץ. |
| + | |||
היה לו חבורה של עובדי השם צעירים שאותם היה מדריך, ומנגד זאת היה אוהב לקרב גם אנשים פשוטים ומגושמים עד היה עושה אותם אנשים כשרים. | היה לו חבורה של עובדי השם צעירים שאותם היה מדריך, ומנגד זאת היה אוהב לקרב גם אנשים פשוטים ומגושמים עד היה עושה אותם אנשים כשרים. | ||
| + | |||
מצודתו הייתה פרוסה בכל רוסיה ופולין ובכל מקום ששם רבינו שם היו מתכתבים אתו. | מצודתו הייתה פרוסה בכל רוסיה ופולין ובכל מקום ששם רבינו שם היו מתכתבים אתו. | ||
| − | פעמיים בשנה היה נוסע | + | פעמיים בשנה היה נוסע לחזק את [[אנ"ש]] שבפולין פעם בחורף פעם בקיץ. |
| − | היה בין הראשונים שהנהיג ללמוד 'סיפורי מעשיות' אחר תפילת שחרית של שבת. | + | |
| − | ר' אברהם ב"ר נחמן מאוד העריך אותו מחת היותו צאצא | + | היה בין הראשונים שהנהיג ללמוד '[[סיפורי מעשיות]]' אחר תפילת שחרית של שבת. |
| − | 'אמונה | + | |
| + | ר' [[אברהם ב"ר נחמן]] מאוד העריך אותו מחת היותו צאצא ל[[רבינו]] ז"ל וכל יו"ט היה בא אילו לברכו על אף שר' אברהם היה יותר גדול ממנו בעשרים שנה,והיו מדברים יחדו בעבודת השם. | ||
| + | |||
| + | '[[אמונה]] ו[[ביטחון]]' אלו דברים שתמיד דיבר עליהם כמו כן גם לא ללכת לרופאים. | ||
| + | |||
עקב המהפכה ברוסיה הוכרח להדפיס את סיפרו בפולין. | עקב המהפכה ברוסיה הוכרח להדפיס את סיפרו בפולין. | ||
| − | נפטר בר"ח סיון תרצ"ה והוא בן ששים ושתים שנה נטמן בבית הקברות החדש בעיר אומן. | + | |
| − | בהלווייתו הכניסו אותו | + | נפטר בר"ח סיון תרצ"ה והוא בן ששים ושתים שנה נטמן בבית הקברות החדש בעיר [[אומן]]. |
| + | |||
| + | בהלווייתו הכניסו אותו ל[[קלויז]] ועל אף ש[[אנ"ש]] לא נהגו להספיד את המת ר' [[אברהם שטערנארץ]] הספידו קלות. | ||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
| − | ר' [[יצחק ברייטר]], ר' יצחק (איצה) מאיר קורמן, ר' [[אהרון לייב ציגלמן]], ר' [[ישראל אהרן גולדמן]], | + | ר' [[יצחק ברייטר]], ר' [[יצחק (איצה) מאיר קורמן]], ר' [[אהרון לייב ציגלמן]], ר' [[ישראל אהרן גולדמן]], |
| − | ר' [[יצחק גיילערמאן]], ר' אליעזר לנגר, ר' מאטיע פאלסקי | + | ר' [[יצחק גיילערמאן]], ר' [[אליעזר לנגר]], ר' [[מאטיע פאלסקי]] |
==בניו== | ==בניו== | ||
| − | ר' נתן | + | ר' [[נתן ברסקי]], |
| + | |||
| + | ==בנותיו== | ||
| + | |||
==חתניו== | ==חתניו== | ||
| − | ר' נחמן שפאג, ר' | + | ר' [[נחמן שפאג]], ר' [[אברהם יהושוע (שיקע) רוזנוולד]] |
| + | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| − | * [[עצות המבוארות]] – פירוש על ליקוטי עצות נכתב באידיש (נדפס בחלקים לובלין תרצ"א, תרצ"ג, תרצ"ח, תורגם ללשון הקודש ע"י ר' אברהם נחמן שמחה וינצינדלר ירושלים תשנ"ב ותשנ"ה) | + | * [[עצות המבוארות]] – פירוש על ליקוטי עצות נכתב באידיש (נדפס בחלקים לובלין תרצ"א, תרצ"ג, תרצ"ח, תורגם ללשון הקודש ע"י ר' [[אברהם נחמן שמחה וינצינדלר]] ירושלים תשנ"ב ותשנ"ה) |
* [[פירוש על סיפורי מעשיות]] – פירוש זה נאבד בין הפרעות ברוסיה. | * [[פירוש על סיפורי מעשיות]] – פירוש זה נאבד בין הפרעות ברוסיה. | ||
| − | * [[גבורות שמשון]] – לקט מכתביו (ירושלים תשנ"ב) | + | * [[גבורות שמשון]] – לקט מכתביו (ירושלים תשנ"ב) |
| + | |||
| + | ==הערות שוליים== | ||
| + | |||
| − | [[קטגוריה:אישים]] | + | [[קטגוריה: אישים]] |
גרסה אחרונה מ־15:47, 4 בדצמבר 2016
שנותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרל"ג בטשערין נפטר: בא' סיון תרצ"ה באומן.
חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נין ונכד לרבינו ז"ל דרך אמו מרת פיגא שהית ביתו של ר' אפרים בן שרה בת רבינו ז"ל ג"כ היה מיוחס מצד אביו ר' ישראל מנדל שהיה בן ר' שמשון בארסקי שהיה בין גדולי תלמיד מוהרנ"ת ז"ל שלמעשה הוא קרוי על שמו.
ר' שמשון נולד בעיר טשערין ועסק בלימוד כתיבה לילדים שם התקרב לר' משה ברסלבר והתחבר בלב ונפש עם ר' ישראל קרדונר שגם היה תלמיד ר' משה ברסלבר.
לאחר מספר שנים עבר לעיר ברדיטשוב ואחר כך עבר לעיר אומן שם נטע את אהלו עד יום מותו.
בגיל שלושים הקים ביחד עם ר' ישראל קרדונר את 'ישבת אנשי מעמד'[1] שהיה נתמך ע"י חסידי ברסלב עמידים על אף שחלק מאנ"ש היו חלוקים בזה.
בשונה מרוב העובדים באומן ר' שמשון לא היה איש של קולות מים רבים ומשברי ים אדירים, היה לו אישיות מיוחדת של צלילות הדעת, מתינות, ישוב הדעת, הסבר בהיר ויוצא מן הכלל, תפילה שקטה וספוגה בדמעות בבחינת 'שמן בחשאי' אישיות של גינונים ונימוסים נאצלים כנאה לנכד רבינו ז"ל שדרש מחסידו להתנהג בדרך ארץ.
היה לו חבורה של עובדי השם צעירים שאותם היה מדריך, ומנגד זאת היה אוהב לקרב גם אנשים פשוטים ומגושמים עד היה עושה אותם אנשים כשרים.
מצודתו הייתה פרוסה בכל רוסיה ופולין ובכל מקום ששם רבינו שם היו מתכתבים אתו. פעמיים בשנה היה נוסע לחזק את אנ"ש שבפולין פעם בחורף פעם בקיץ.
היה בין הראשונים שהנהיג ללמוד 'סיפורי מעשיות' אחר תפילת שחרית של שבת.
ר' אברהם ב"ר נחמן מאוד העריך אותו מחת היותו צאצא לרבינו ז"ל וכל יו"ט היה בא אילו לברכו על אף שר' אברהם היה יותר גדול ממנו בעשרים שנה,והיו מדברים יחדו בעבודת השם.
'אמונה וביטחון' אלו דברים שתמיד דיבר עליהם כמו כן גם לא ללכת לרופאים.
עקב המהפכה ברוסיה הוכרח להדפיס את סיפרו בפולין.
נפטר בר"ח סיון תרצ"ה והוא בן ששים ושתים שנה נטמן בבית הקברות החדש בעיר אומן.
בהלווייתו הכניסו אותו לקלויז ועל אף שאנ"ש לא נהגו להספיד את המת ר' אברהם שטערנארץ הספידו קלות.
תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' יצחק ברייטר, ר' יצחק (איצה) מאיר קורמן, ר' אהרון לייב ציגלמן, ר' ישראל אהרן גולדמן, ר' יצחק גיילערמאן, ר' אליעזר לנגר, ר' מאטיע פאלסקי
בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' נתן ברסקי,
בנותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
חתניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' נחמן שפאג, ר' אברהם יהושוע (שיקע) רוזנוולד
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עצות המבוארות – פירוש על ליקוטי עצות נכתב באידיש (נדפס בחלקים לובלין תרצ"א, תרצ"ג, תרצ"ח, תורגם ללשון הקודש ע"י ר' אברהם נחמן שמחה וינצינדלר ירושלים תשנ"ב ותשנ"ה)
- פירוש על סיפורי מעשיות – פירוש זה נאבד בין הפרעות ברוסיה.
- גבורות שמשון – לקט מכתביו (ירושלים תשנ"ב)
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ בדומה לכולל
