הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם יצחק הכהן קוק - הראי"ה"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק היה מגדולי התורה המפורסמים בתקופתו שמצד אמו היה נכד לחסיד חב"ד, הרב רפאל פלמן שהיה חסיד נאמן ל"צמח צדק" ומצד אביו היה נצר ל"מתנגדים", אך גם מצד אביו היה צאצא לר' יצחק הכהן כ"ץ (שם המשפחה המקורי שסבו של הרב קוק, ר' נחום שינה לקוק כדי להתחמק מגיוס לצבא) שהפך לחסיד בדורות הראשונים של החסידות ומצד אמו היה צאצא לרב אברהם פלמן שהיה מתלמידי הגר"א והשאיר עליו חמישה כרכים בקבלה שנותרו בכתבי יד. | הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק היה מגדולי התורה המפורסמים בתקופתו שמצד אמו היה נכד לחסיד חב"ד, הרב רפאל פלמן שהיה חסיד נאמן ל"צמח צדק" ומצד אביו היה נצר ל"מתנגדים", אך גם מצד אביו היה צאצא לר' יצחק הכהן כ"ץ (שם המשפחה המקורי שסבו של הרב קוק, ר' נחום שינה לקוק כדי להתחמק מגיוס לצבא) שהפך לחסיד בדורות הראשונים של החסידות ומצד אמו היה צאצא לרב אברהם פלמן שהיה מתלמידי הגר"א והשאיר עליו חמישה כרכים בקבלה שנותרו בכתבי יד. | ||
| − | לאחר שעלה לארץ בגיל 39 בתרס"ד כיהן כרב יפו והמושבות ובהמשך לאחר שנתקע באירופה בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה ונדחתה הכנסייה הגדולה הראשונה של אגו"י שהראי"ה הוזמן להשתתף בה היה רבה של קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון ובג' באלול תרע"ט חזר לארץ לכהן פאר ברבנות ירושלים. בארץ היו לו קשרים הדוקים עם גדולי חסידי ברסלב ביפו ובירושלים כמו הרב מאיר אנשין, הרב אברהם חזן, הרב שמואל הורוויץ, הרב אליעזר יצחק קניג ובנו הרב גדליה אהרן, הרב ישראל קרדונר, ר' הירש לייב ליפל, והיה בקשרי מכתבים עם הרב אברהם שטרנהרץ.<ref>.וראו כאן סדרה של ארבעה מאמרים על הקשר של הראי"ה לחסידות ברסלב: [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1856.htm אני נשמת רבי נחמן], [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1857.htm הרב קוק ותורת ברסלב], [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1858.htm הרב קוק מגן על חסידי ברסלב מפני החולקים], [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1859.htm האם הרב קוק "הסתייג" מברסלב?]. | + | לאחר שעלה לארץ בגיל 39 בתרס"ד כיהן כרב יפו והמושבות ובהמשך לאחר שנתקע באירופה בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה ונדחתה הכנסייה הגדולה הראשונה של אגו"י שהראי"ה הוזמן להשתתף בה היה רבה של קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון ובג' באלול תרע"ט חזר לארץ לכהן פאר ברבנות ירושלים. בארץ היו לו קשרים הדוקים עם גדולי חסידי ברסלב ביפו ובירושלים כמו הרב מאיר אנשין, הרב אברהם חזן, הרב שמואל הורוויץ, הרב אליעזר יצחק קניג ובנו הרב גדליה אהרן, הרב ישראל קרדונר, ר' הירש לייב ליפל, והיה בקשרי מכתבים עם הרב אברהם שטרנהרץ.<ref>.וראו כאן סדרה של ארבעה מאמרים על הקשר של הראי"ה לחסידות ברסלב: [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1856.htm אני נשמת רבי נחמן], [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1857.htm הרב קוק ותורת ברסלב], [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1858.htm הרב קוק מגן על חסידי ברסלב מפני החולקים], [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1859.htm האם הרב קוק "הסתייג" מברסלב?].</ref> |
| − | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־13:56, 21 בפברואר 2018
הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק היה מגדולי התורה המפורסמים בתקופתו שמצד אמו היה נכד לחסיד חב"ד, הרב רפאל פלמן שהיה חסיד נאמן ל"צמח צדק" ומצד אביו היה נצר ל"מתנגדים", אך גם מצד אביו היה צאצא לר' יצחק הכהן כ"ץ (שם המשפחה המקורי שסבו של הרב קוק, ר' נחום שינה לקוק כדי להתחמק מגיוס לצבא) שהפך לחסיד בדורות הראשונים של החסידות ומצד אמו היה צאצא לרב אברהם פלמן שהיה מתלמידי הגר"א והשאיר עליו חמישה כרכים בקבלה שנותרו בכתבי יד.
לאחר שעלה לארץ בגיל 39 בתרס"ד כיהן כרב יפו והמושבות ובהמשך לאחר שנתקע באירופה בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה ונדחתה הכנסייה הגדולה הראשונה של אגו"י שהראי"ה הוזמן להשתתף בה היה רבה של קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון ובג' באלול תרע"ט חזר לארץ לכהן פאר ברבנות ירושלים. בארץ היו לו קשרים הדוקים עם גדולי חסידי ברסלב ביפו ובירושלים כמו הרב מאיר אנשין, הרב אברהם חזן, הרב שמואל הורוויץ, הרב אליעזר יצחק קניג ובנו הרב גדליה אהרן, הרב ישראל קרדונר, ר' הירש לייב ליפל, והיה בקשרי מכתבים עם הרב אברהם שטרנהרץ.[1]
הערות שוליים
- ↑ .וראו כאן סדרה של ארבעה מאמרים על הקשר של הראי"ה לחסידות ברסלב: אני נשמת רבי נחמן, הרב קוק ותורת ברסלב, הרב קוק מגן על חסידי ברסלב מפני החולקים, האם הרב קוק "הסתייג" מברסלב?.