-
|
ברסלבער!
האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.
מרגיש שאתה מתאים?
|
 |
הקיבוץ באומן
הקיבוץ באומן הוא כינוי להתכנסות עולמית של חסידי ברסלב בימי ראש השנה בקברו של רבי נחמן מברסלב באומן.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חסידי ברסלב נהגו לנסוע מדי שנה על ציונו של ר' נחמן מברסלב להיות עמו בראש השנה. בשנת 1810, בראש השנה האחרון לחייו, במעמד מאות מחסידיו הצהיר רבי נחמן מספר הצהרות בדבר חשיבות השהייה במחיצתו בראש השנה: "איש בל יעדר" ו"הרי ראש השנה הוא שליחותי כולה"[1].
תלמידו רבי נתן מנמירוב פירש את דבריו שעל החסידים לשוב ולפקוד את קברו בראש השנה כשם ששהו במחיצתו בחייו, בשנת ה'תק"ע ארגן רבי נתן את העלייה לרגל הראשונה לציונו, אך רק כששים חסידים בלבד נסעו לקיבוץ.
כעשר שנים לאחר ייסוד הקיבוץ, כבר לא הכיל בית הכנסת המקומי את משתתפיו והם נאלצו להתפלל במקומות מזדמנים, רבי נתן והחסידים החלו לפעול למען הקמת בית כנסת משלהם. בשנת ה'תקצ"ד נחנך בית הכנסת של חסידי ברסלב באומן (שנודע בשם ה"קלויז").
החל משנת ה'תרע"ז, בעקבות קשיים לחצות את הגבול החלו החסידים בפולין לקיים קיבוץ ראש השנה משלהם בלובלין, ואנשי ברסלב בירושלים הנהיגו קיבוץ משלהם. בשנת ה'תש"א יזם רבי אברהם שטרנהרץ (נכדו של רבי נתן), קיבוץ שנתי במירון ליד קברו של רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר הקדוש.
בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים הקיבוצים העיקריים נערכו במירון ובירושלים. קיבוצים נוספים נערכו בניו יורק ובמנצ'סטר.
יש חלק מזקני ברסלב סבורים כי מי שנמצא בארץ ישראל אין לו לצאת לאומן לקיבוץ, כי מעלת הקיבוץ בארץ ישראל עדיף על הקיבוץ באומן שבחוץ לארץ. על כן עד היום ישנו קיבוץ בירושלים בימי ראש השנה ומשתתפים בו כחמש מאות איש.
הקיבוץ בתקופת "מסך הברזל"[עריכה | עריכת קוד מקור]
דיכויה האלים של הפעילות הדתית היהודית ברוסיה אילץ את משתתפי הקיבוץ באומן לרדת למחתרת. ובכל זאת, גם לאחר מלחמת העולם השנייה, חסידי ברסלב המעטים שנותרו ברוסיה המשיכו לקיים מנין סודי בראש השנה באומן, חרף סכנת המאסר. במשך השנים נעשו ניסיונות מצד חסידי ברסלב מארץ ישראל ומארצות הברית לשהות בראש השנה באומן, אך השלטונות הסובייטיים לא אשרו לקיים סיורים באומן בראש השנה וכן סירבו להתיר לאורחים ללון באומן.
בשנת ה'תשמ"ח התירו השלטונות למאתים וחמישים איש לשהות בראש השנה באומן.
בשנת ה'תשמ"ט הגיעו יותר מאלף אנשים לקיבוץ. החסידים שכרו בניין של בית חרושת בסמוך לציון, והסבו את אולמות הייצור לבית-כנסת, חדר אוכל ולאולמות שינה.
בשנת ה'תש"ס כבר נכחו יותר מעשרת אלפים חסידים בקיבוץ באומן.
הקיבוץ כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
ערך זה דורש השלמה. | ||
| תבנית זו נועדה להתריע על כך שבערך חסר תוכן מהותי | |||
מעמד התשליך[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
|
ערך זה דורש השלמה. | ||
| תבנית זו נועדה להתריע על כך שבערך חסר תוכן מהותי | |||
