לאחר שעלה לארץ בגיל 39 בתרס"ד כיהן כרב יפו והמושבות ובהמשך לאחר שנתקע באירופה בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה ונדחתה הכנסייה הגדולה הראשונה של אגו"י שהראי"ה הוזמן להשתתף בה היה רבה של קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון ובג' באלול תרע"ט חזר לארץ לכהן פאר ברבנות ירושלים.
בארץ היו לו קשרים הדוקים עם גדולי חסידי ברסלב ביפו ובירושלים כמו הרב [[שמואל מאיר אנשין]], [[שמואל העשיל פרידמן]], הרב [[אברהם ב"ר נחמן חזןמטולטשין|אברהם חזן]], הרב [[שמואל הורוויץ]], הרב [[אליעזר יצחק קניג ]] ובנו הרב [[גדליה אהרןקניג]], הרב [[ישראל קרדונר] (היילפרין)]], ר' הירש לייב [[צבי אריה ליפל]], והיה בקשרי מכתבים עם הרב [[אברהם שטרנהרץשטרנהארץ]].
תורת ברסלב שימשה מיסודות משנת הראי"ה.<ref>וראו כאן סדרה של ארבעה מאמרים על הקשר של הראי"ה לחסידות ברסלב: [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1856.htm אני נשמת רבי נחמן], [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1857.htm הרב קוק ותורת ברסלב], [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1858.htm הרב קוק מגן על חסידי ברסלב מפני החולקים], [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1859.htm האם הרב קוק "הסתייג" מברסלב?]. וראו עוד [http://forums.breslev.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=6435&PN=1&SID=1e1d5c2z-9bff-1dfc3cf6-8fe534z9-616e4cz5 כאן] (בדף הראשון הובא שכביכול הרצי"ה היה מתנגד חריף לברסלב אך זה אינו נכון וכפי שמראים אחרים בהמשך).</ref><ref>לצד הרמב"ם, הריה"ל, הרמב"ן, האר"י, המהר"ל, הרמח"ל, הגר"א ומקורות אחרים של תורת החסידות כמו "בעל התניא", "שפת אמת" מגור, "מי השילוח" ובנו ה"בית יעקב" מחסידות איז'ביצה-ראדזין ור' צדוק הכהן מלובלין.</ref>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה: אישים]]
[[קטגוריה: ידידי ברסלב]]