שינויים

הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק היה מגדולי התורה המפורסמים בתקופתו שמצד אמו היה נכד לחסיד חב"ד, הרב רפאל פלמן שהיה חסיד נאמן ל"צמח צדק" ומצד אביו היה נצר ל"מתנגדים", . אך מצד אביו היה צאצא גם לחסיד חשוב ומצד אמו היה צאצא למתנגד חשוב: מצד אביו היה צאצא לרר' יצחק הכהן כ"ץ (<ref>שם המשפחה המקורי שסבו של הרב קוק, ר' נחום , שינה לקוק כדי להתחמק מגיוס לצבא) .</ref> שהפך לחסיד בדורות הראשונים של החסידות ואמו התעלפה כששמעה על כך. ומצד אמו היה צאצא לרב אברהם פלמן שהיה מתלמידי הגר"א והשאיר עליו חמישה כרכים בקבלה שנותרו בכתבי יד.

לאחר שעלה לארץ בגיל 39 בתרסנולד לרב שלמה זלמן ולמרת פערל זלטא בט"ז באלול תרכ"ד כיהן כרב יפו והמושבות ובהמשך לאחר שנתקע באירופה בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה ונדחתה הכנסייה ה בעיירה גרייבה בלטביה במחוז דאוגבפילס על גדת נהר הדווינה כשבגדה השנייה שוכנת העיר הגדולה הראשונה של אגודווינסק שהייתה ידוע בפי היהודים כדננבורג והיום שמה הידוע הוא דאוגבפילס. למד בבתי המדרש בלוצין וסמורגון ובישיבת "י שהראיעץ חיים" וולוז'ין שבה למד מערב חנוכה תרמ"ה הוזמן להשתתף בה, היה רבה של קהילת עד סוף זמן חורף תרמ"מחזיקי הדתו כפי שסוכם עם חותנו המיועד כי החתונה נקבעה בניסן תרמ" החסידית בלונדון ובגו. בוולוז' באלול תרעין כונה "ט חזר לארץ לכהן פאר ברבנות ירושלים והחל בופעל לשמש במשרה נכבדה זו בטבת תרהעילוי מגרייבה"פ. מיעוט מהאשכנזים לא קיבל את המינוי כי סבר שהרב קוק מתון מדי לקהילת ירושלים והקים את או "העדה החרדיתהעילוי מדווינסק" והרב [[יוסף חיים זוננפלד]] נבחר לרבה הראשון. אך למרות המחלוקת ההשקפתית ואף לאחר פרסום הספר או "אורותהעילוי מפוניבז'" שהחריף את המחלוקתכי חותנו המיועד, התייחסו לרב קוק בהערצה אישית<ref>ראו [https://maranharavkook.blogspot.co.il/ כאן] על כך.</ref> למעט "הקנאיםהאדר"ת, החרדים הקיצוניים ביותר שרובם המכריע מיהדות הונגריה<ref>מחסידויות כגון סטמר ומונקץהיה אז רבה של פוניבז'. גם בגליציה הייתה דעה קנאית כזו בחסידויות כמו צאנז ובלז אך מאז התמתנו. גם הרבי הרשרבותיו המובהקים היו הנצי"ב מחב"ד היה קנאי כזהמוולוז'ין, ראש ישיבת וולוז'ין, אך הייתה התמתנות אצל בנו הרבי הריי"צ שהיה ביחסי ידידות קרובים עם והרב ראובן הלוי לוין שאליו בא הראי"ה והרבי האחרון המשיך קו זהבאופן פרטי מגיל 14 לאחר שה"ראש לראובני" הגיע להיות רבה של דווינסק. בחלקים מרומניה גם הייתה קנאות כזו כמו אצל הרב חיים שמואל שור שהיה רבה שניהם קיבל את שיטת הלימוד הישרה והפשוטה של בוקרסט והוא השמיע דברי פגיעה ברב קוק בכנסייה הגדולה הראשונה הבנת המילים ללא פלפול. לאחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו עד שקיבל את הצעת הרבנות של אגודת ישראל בוינה בתרפהעיירה זוימל (או זיימל) בליטא בתרמ"ג ויוח ובתרנ"ר הישיבה הרב אהרן לוין מרישא היסה אותו והביא לךהפסקת נאומו ה עבר לשמש כרבה של הרב שור. בעקבות זאת החפץ חיים שלא היה בישיבה זו אך שמע על הדברים עזב את שטח הכינוס וחזר למעונו עד סוף הכינוס.</ref>העיירה הגדולה יותר בויסק בלטביה.

בכ"ח באייר תרס"ד עלה לארץ ישראל לאחר שקיבל את הצעת רבנות יפו והמושבות והעדיפה על הצעות הרבנות של סלונים וקובנה, הצעה למשרת מגיד מישרים בווילנה והצעה להיות המנהל הרוחני של ישיבת טלז. לאחר שנתקע באירופה בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה ונדחתה הכנסייה הגדולה הראשונה של אגו"י שהראי"ה הוזמן להשתתף בה, היה רבה של קהילת "מחזיקי הדת" החסידית בלונדון ובג' באלול תרע"ט חזר לארץ לכהן פאר ברבנות ירושלים והחל בפועל לשמש במשרה נכבדה זו בטבת תר"פ. מיעוט מהאשכנזים לא קיבל את המינוי כי סבר שהרב קוק מתון מדי לקהילת ירושלים והקים את "העדה החרדית" והרב [[יוסף חיים זוננפלד]] נבחר לרבה הראשון. אך למרות המחלוקת ההשקפתית ואף לאחר פרסום הספר "אורות" שהחריף את המחלוקת, התייחסו לרב קוק בהערצה אישית<ref>ראו [https://maranharavkook.blogspot.co.il/ כאן] על כך.</ref> למעט "הקנאים", החרדים הקיצוניים ביותר שרובם המכריע מיהדות הונגריה<ref>מחסידויות כגון סטמר ומונקץ'. גם בגליציה הייתה דעה קנאית כזו בחסידויות כמו צאנז ובלז אך מאז התמתנו. גם הרבי הרש"ב מחב"ד היה קנאי כזה, אך הייתה התמתנות אצל בנו הרבי הריי"צ שהיה ביחסי ידידות קרובים עם הראי"ה והרבי האחרון המשיך קו זה. בחלקים מרומניה גם הייתה קנאות כזו כמו אצל הרב חיים שמואל שור שהיה רבה של בוקרסט והוא השמיע דברי פגיעה ברב קוק בכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בוינה בתרפ"ג ויו"ר הישיבה הרב אהרן לוין מרישא היסה אותו והביא לךהפסקת נאומו של הרב שור. בעקבות זאת החפץ חיים שלא היה בישיבה זו אך שמע על הדברים עזב את שטח הכינוס וחזר למעונו עד סוף הכינוס.</ref>. נפטר בג' אלול תרצ"ה, שש עשרה שנים מעת לעת לאחר עלותו ירושלימה. בהלווייתו השתתפו כחמישית מהיישוב היהודי בארץ שמנה אז כ-360 אלף נפשות. השתתפו בלוויה מקיבוצניקים חילוניים גמורים ועד חרדים אדוקים ומתנגדים לדרכו, למעט הקנאים הקיצוניים ביותר. בארץ היו לו קשרים הדוקים עם גדולי חסידי ברסלב ביפו ובירושלים כמו הרב [[שמואל מאיר אנשין]], [[שמואל העשיל פרידמן]]<ref>ראו [https://www.yeshiva.org.il/midrash/20357 כאן] מזכרונותיו על הראי"ה כשהיה רב יפו והמושבות.</ref>, הרב [[אברהם ב"ר נחמן חזן מטולטשין|אברהם חזן]]<ref>היה חברותא של הרב קוק בקבלה שאותה למדו בלילות. אחת ההסכמות על [[ביאור הליקוטים]] של הרב חזן היא של הראי"ה שבני משפחה שהוציאו לאור את הספר אחרי פטירתו השמיטוה, ובזה ראו פגעו בכבוד ראש משפחתם.</ref>, הרב [[שמואל הורביץ]]<ref>הראי"ה עזר לר' שמואל הורוויץ להכנס חזרה לארץ אחרי שהיה באומן ונאסר.</ref>, הרב [[אליעזר יצחק קניג]] ובנו הרב [[גדליהו אהרן קעניג|גדליה אהרן קניג]]<ref>ראו [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=249325 כאן] מכתב ר' גדליה אהרן לרב נריה בכ' באדר ב' תשל"ו שבו כותב על ההערצה במשפחתו לראי"ה ושסבו מצד אימו לא קיבל כל דברים רעים על הרב קוק מאז שראה את הכבוד הרב שחלק הרב זוננפלד לראי"ה.</ref>, הרב [[ישראל קרדונר (היילפרין)]], ר' [[צבי אריה ליפל]], והיה בקשרי מכתבים עם הרב [[אברהם שטרנהארץ]]<ref>ראו [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=252078 כאן].</ref>. בין המשתתפים בסעודה השלישית שערך הראי"ה ביפו ובירושלים היו גם חסידי ברסלב.