דוד מתתיהו מביאלא בני ברק

א

בשנת תשנ"ד ערך האדמו"ר מוהרד"מ מביאלא ב"ב, מסע לקברי אבות בפולין ואוקראינה, כשבתוכנית המסע היה לפקוד גם את ציון רבינו באומן, באותם שנים מיד אחרי שבירת מסך הברזל נחשבו מדינות אלו נחשלות ופרימיטיביות, וכמובן שלא הכול תאם לתוכניות. בלילה האחרון לנסיעה, היו אמורים להגיע לבארדיטשוב ללינת לילה, משם לאומן להתפלל שחרית ומשם לשדה התעופה בקייב, מכיון שהדרכים היו משובשות ועקב עיכובים שונים הגיעו לבארדיטשוב רק לפנות בוקר, ואם היו ממשיכים אחר כך לאומן היה יסוד סביר להניח שיאחרו את הטיסה בחזור, יש לזכור שבאותם שנים עניין זה לא היה פשוט כלל... ההתלבטות בקרב הנוסעים היתה איפוא גדולה, בינתיים מסר מאן דהו את הידיעה שהכביש לאומן חסום למעבר, לפיכך נעמדו בלית ברירה להתפלל תפילת שחרית בבארדיטשוב כשהאדמו"ר בעצמו עובר לפני התיבה. אחד הנוסעים הר"ר א"פ שיחי' מספר: "עז היה חפצי לפקוד את ציון רבינו באומן ולא הבינותי מדוע מתעכבים בבארדיטשוב ולא ממשיכים לאמאן, הבהירו לי שמאן דהו הודיע שהכביש לאומן סגור. משנתוודעתי לזהות מוסר הידיעה, ניגשתי לאדמו"ר שכאמור עמד כבר בתפילה לפני התיבה ואמרתי לו שמוסר הידיעה נמנה על המתנגדים לברסלב, ממילא יש להתייחס לדבריו בספקנות, מיד פנה האדמו"ר מעם העמוד ורמז לקהל הנוסעים למהר לעבר האטובוסים את המשך התפילה המשיך באוטובוס דבר שלא עשה עד כה מעולם, ואכן הכביש היה פתוח, וזכינו להגיע לאומן שם אמרו כל הציבור בהתעוררות רבה את ה"תיקון הכללי", והתפללו בהתלהבות וברגש. וגם הצליחו להגיע לטיסה בזמן.

ב

חודשים ספורים לפני פטירתו שהה בעיה"ק צפת למנוחה באחד הימים כשהלך עם מלווהו לשוח בעיר, הגיעו לפאתי קריית ברסלב, פנה האדמו"ר למלווהו ואמר בהתפעלות שזוכר הוא בצעירותו שחסידי ברסלב בארץ ישראל היו מתי מספר, ובבני ברק היה להם בקושי שטיבל קטן. והנה כהיום רואים את פריחתה ושגשוגה של חסידות זו בכל הארץ וגם בחו"ל, והפליג בשבחם.