היה ישן בחדרו של [[מוהרנ"ת]] ופעם כשניסה לראות את עבודותיו של [[מוהרנ"ת]], הבחין בזה [[מוהרנ"ת]] ואמר לו "אתה מתחבא כמו אביך שהחביא את עצמו מעיני הבריות".
כשהגיע לפרקו נישא והתגורר בעיר טשערין בדירה עלובה מאוד ומחמת עניותו לא יכל הצליח לשלם דמי שכירות וכעבור במשך שבע שנים שלא שילם דמי שכירות ועל כן בעה"ב איים עליו שיוציאו מביתו וכשראה זאת ר' [[אבאלע]] שילם לו את כל החוב.
מרוב עניותו לא היה לו לחם להביא לילדיו משהתלוננה בפניו אשתו אמר לה אנו צריכים לשמוח שלילדינו יש תאבון. כשגדל בנו ונהיה בר מצווה לא היה לו מהיכן לרכוש לו תפילין, ובדרך נס קיבל תפילין מבנים של אחד שנפטר בתמורה שיאמר עליו קדיש במשך כל השנה.
וכשפעם באו אליו בנים של איזה עשיר בבקשה שיאמר עליו קדיש והציעו לשלם לו על כך הרבה כסף לא הסכים מחמת התחייבותו לאלו שנתנו לו את התפילין.