-
|
ברסלבער!
האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.
מרגיש שאתה מתאים?
|
 |
הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם יצחק הכהן קוק - הראי"ה"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק היה מגדולי התורה המפורסמים בתקופתו שמצד אמו היה נכד לחסיד חב"ד, הרב רפאל פלמן שהיה חסיד נאמן ל"צמח צדק" ומצד אביו היה נצר ל"מתנגדים". אך מצד אביו היה צאצא גם לחסיד חשוב ומצד אמו היה צאצא למתנגד חשוב: מצד אביו היה צאצא ר' יצחק הכהן כ"ץ<ref>שם המשפחה המקורי שסבו של הרב קוק, ר' נחום, שינה לקוק כדי להתחמק מגיוס לצבא.</ref> שהפך לחסיד בדורות הראשונים של החסידות ואמו התעלפה כששמעה על כך. ומצד אמו היה צאצא לרב אברהם פלמן שהיה מתלמידי הגר"א והשאיר עליו חמישה כרכים בקבלה שנותרו בכתבי יד. | הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק היה מגדולי התורה המפורסמים בתקופתו שמצד אמו היה נכד לחסיד חב"ד, הרב רפאל פלמן שהיה חסיד נאמן ל"צמח צדק" ומצד אביו היה נצר ל"מתנגדים". אך מצד אביו היה צאצא גם לחסיד חשוב ומצד אמו היה צאצא למתנגד חשוב: מצד אביו היה צאצא ר' יצחק הכהן כ"ץ<ref>שם המשפחה המקורי שסבו של הרב קוק, ר' נחום, שינה לקוק כדי להתחמק מגיוס לצבא.</ref> שהפך לחסיד בדורות הראשונים של החסידות ואמו התעלפה כששמעה על כך. ומצד אמו היה צאצא לרב אברהם פלמן שהיה מתלמידי הגר"א והשאיר עליו חמישה כרכים בקבלה שנותרו בכתבי יד. | ||
| + | ==תולדותיו== | ||
נולד לרב שלמה זלמן ולמרת פערל זלטא בט"ז באלול תרכ"ה בעיירה גרייבה בלטביה במחוז דאוגבפילס על גדת נהר הדווינה כשבגדה השנייה שוכנת העיר הגדולה דווינסק שהייתה ידוע בפי היהודים כדננבורג והיום שמה הידוע הוא דאוגבפילס. למד בבתי המדרש בלוצין וסמורגון ובישיבת "עץ חיים" וולוז'ין שבה למד מערב חנוכה תרמ"ה עד סוף זמן חורף תרמ"ו כפי שסוכם עם חותנו המיועד כי החתונה נקבעה בניסן תרמ"ו. בוולוז'ין כונה "העילוי מגרייבה" או "העילוי מדווינסק" או "העילוי מפוניבז'" כי חותנו המיועד, האדר"ת, היה אז רבה של פוניבז'. רבותיו המובהקים היו הנצי"ב מוולוז'ין, ראש ישיבת וולוז'ין, והרב ראובן הלוי לוין שאליו בא הראי"ה באופן פרטי מגיל 14 לאחר שה"ראש לראובני" הגיע להיות רבה של דווינסק. אצל שניהם קיבל את שיטת הלימוד הישרה והפשוטה של הבנת המילים ללא פלפול. לאחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו עד שקיבל את הצעת הרבנות של העיירה זוימל (או זיימל) בליטא בתרמ"ח ובתרנ"ה עבר לשמש כרבה של העיירה הגדולה יותר בויסק בלטביה. | נולד לרב שלמה זלמן ולמרת פערל זלטא בט"ז באלול תרכ"ה בעיירה גרייבה בלטביה במחוז דאוגבפילס על גדת נהר הדווינה כשבגדה השנייה שוכנת העיר הגדולה דווינסק שהייתה ידוע בפי היהודים כדננבורג והיום שמה הידוע הוא דאוגבפילס. למד בבתי המדרש בלוצין וסמורגון ובישיבת "עץ חיים" וולוז'ין שבה למד מערב חנוכה תרמ"ה עד סוף זמן חורף תרמ"ו כפי שסוכם עם חותנו המיועד כי החתונה נקבעה בניסן תרמ"ו. בוולוז'ין כונה "העילוי מגרייבה" או "העילוי מדווינסק" או "העילוי מפוניבז'" כי חותנו המיועד, האדר"ת, היה אז רבה של פוניבז'. רבותיו המובהקים היו הנצי"ב מוולוז'ין, ראש ישיבת וולוז'ין, והרב ראובן הלוי לוין שאליו בא הראי"ה באופן פרטי מגיל 14 לאחר שה"ראש לראובני" הגיע להיות רבה של דווינסק. אצל שניהם קיבל את שיטת הלימוד הישרה והפשוטה של הבנת המילים ללא פלפול. לאחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו עד שקיבל את הצעת הרבנות של העיירה זוימל (או זיימל) בליטא בתרמ"ח ובתרנ"ה עבר לשמש כרבה של העיירה הגדולה יותר בויסק בלטביה. | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
נפטר בג' אלול תרצ"ה, שש עשרה שנים מעת לעת לאחר עלותו ירושלימה. בהלווייתו השתתפו כחמישית מהיישוב היהודי בארץ שמנה אז כ-360 אלף נפשות. השתתפו בלוויה מקיבוצניקים חילוניים גמורים ועד חרדים אדוקים ומתנגדים לדרכו, למעט הקנאים הקיצוניים ביותר. | נפטר בג' אלול תרצ"ה, שש עשרה שנים מעת לעת לאחר עלותו ירושלימה. בהלווייתו השתתפו כחמישית מהיישוב היהודי בארץ שמנה אז כ-360 אלף נפשות. השתתפו בלוויה מקיבוצניקים חילוניים גמורים ועד חרדים אדוקים ומתנגדים לדרכו, למעט הקנאים הקיצוניים ביותר. | ||
| + | ==אישיותו== | ||
| + | היה קדוש עליון וציס"ע וגאון אדיר בכל חדרי התורה. בעל מידותיו תרומיות מאוד ועדין נפש באופן מיוחד. עניו ומעביר על מידותיו מעל ומעבר. היה אוהב ישראל ואוהב ארץ ישראל בכל מאודו.<ref>ראו [http://maranharavkook.blogspot.co.il/2015/02/blog-post_35.html כאן] או [http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2826917&forum_id=20354 כאן] על דמותו.</ref> | ||
| + | |||
| + | ==קשריו עם חסידי ברסלב ויחסו לתורת ברסלב== | ||
בארץ היו לו קשרים הדוקים עם גדולי חסידי ברסלב ביפו ובירושלים כמו הרב [[שמואל מאיר אנשין]], [[שמואל העשיל פרידמן]]<ref>ראו [https://www.yeshiva.org.il/midrash/20357 כאן] מזכרונותיו על הראי"ה כשהיה רב יפו והמושבות.</ref>, הרב [[אברהם ב"ר נחמן חזן מטולטשין|אברהם חזן]]<ref>היה חברותא של הרב קוק בקבלה שאותה למדו בלילות. אחת ההסכמות על [[ביאור הליקוטים]] של הרב חזן היא של הראי"ה שבני משפחה שהוציאו לאור את הספר אחרי פטירתו השמיטוה, ובזה ראו פגעו בכבוד ראש משפחתם.</ref>, הרב [[שמואל הורביץ]]<ref>הראי"ה עזר לר' שמואל הורוויץ להכנס חזרה לארץ אחרי שהיה באומן ונאסר.</ref>, הרב [[אליעזר יצחק קניג]] ובנו הרב [[גדליהו אהרן קעניג|גדליה אהרן קניג]]<ref>ראו [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=249325 כאן] מכתב ר' גדליה אהרן לרב נריה בכ' באדר ב' תשל"ו שבו כותב על ההערצה במשפחתו לראי"ה ושסבו מצד אימו לא קיבל כל דברים רעים על הרב קוק מאז שראה את הכבוד הרב שחלק הרב זוננפלד לראי"ה.</ref>, הרב [[ישראל קרדונר (היילפרין)]], ר' [[צבי אריה ליפל]], והיה בקשרי מכתבים עם הרב [[אברהם שטרנהארץ]]<ref>ראו [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=252078 כאן].</ref>. בין המשתתפים בסעודה השלישית שערך הראי"ה ביפו ובירושלים היו גם חסידי ברסלב. | בארץ היו לו קשרים הדוקים עם גדולי חסידי ברסלב ביפו ובירושלים כמו הרב [[שמואל מאיר אנשין]], [[שמואל העשיל פרידמן]]<ref>ראו [https://www.yeshiva.org.il/midrash/20357 כאן] מזכרונותיו על הראי"ה כשהיה רב יפו והמושבות.</ref>, הרב [[אברהם ב"ר נחמן חזן מטולטשין|אברהם חזן]]<ref>היה חברותא של הרב קוק בקבלה שאותה למדו בלילות. אחת ההסכמות על [[ביאור הליקוטים]] של הרב חזן היא של הראי"ה שבני משפחה שהוציאו לאור את הספר אחרי פטירתו השמיטוה, ובזה ראו פגעו בכבוד ראש משפחתם.</ref>, הרב [[שמואל הורביץ]]<ref>הראי"ה עזר לר' שמואל הורוויץ להכנס חזרה לארץ אחרי שהיה באומן ונאסר.</ref>, הרב [[אליעזר יצחק קניג]] ובנו הרב [[גדליהו אהרן קעניג|גדליה אהרן קניג]]<ref>ראו [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=249325 כאן] מכתב ר' גדליה אהרן לרב נריה בכ' באדר ב' תשל"ו שבו כותב על ההערצה במשפחתו לראי"ה ושסבו מצד אימו לא קיבל כל דברים רעים על הרב קוק מאז שראה את הכבוד הרב שחלק הרב זוננפלד לראי"ה.</ref>, הרב [[ישראל קרדונר (היילפרין)]], ר' [[צבי אריה ליפל]], והיה בקשרי מכתבים עם הרב [[אברהם שטרנהארץ]]<ref>ראו [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=252078 כאן].</ref>. בין המשתתפים בסעודה השלישית שערך הראי"ה ביפו ובירושלים היו גם חסידי ברסלב. | ||
| שורה 13: | שורה 18: | ||
הראי"ה שבעצמו היה נרדף בידי הקנאים עזר לא פעם לחסידי ברסלב נגד רודפיהם. | הראי"ה שבעצמו היה נרדף בידי הקנאים עזר לא פעם לחסידי ברסלב נגד רודפיהם. | ||
| + | ===הספר "שני המאורות"=== | ||
ארגון "אור האורות" להפצת משנת הראי"ה הוציא לאור ספר בשם '''שני המאורות : רבי נחמן מברסלב זצ"ל והרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל''' על הקשר של הראי"ה לרבי נחמן ותורתו והשפעתה על הראי"ה<ref>ראו [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=243466 כאן] על הספר.</ref>. | ארגון "אור האורות" להפצת משנת הראי"ה הוציא לאור ספר בשם '''שני המאורות : רבי נחמן מברסלב זצ"ל והרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל''' על הקשר של הראי"ה לרבי נחמן ותורתו והשפעתה על הראי"ה<ref>ראו [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=243466 כאן] על הספר.</ref>. | ||
גרסה מ־17:09, 22 בפברואר 2018
הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק היה מגדולי התורה המפורסמים בתקופתו שמצד אמו היה נכד לחסיד חב"ד, הרב רפאל פלמן שהיה חסיד נאמן ל"צמח צדק" ומצד אביו היה נצר ל"מתנגדים". אך מצד אביו היה צאצא גם לחסיד חשוב ומצד אמו היה צאצא למתנגד חשוב: מצד אביו היה צאצא ר' יצחק הכהן כ"ץ[1] שהפך לחסיד בדורות הראשונים של החסידות ואמו התעלפה כששמעה על כך. ומצד אמו היה צאצא לרב אברהם פלמן שהיה מתלמידי הגר"א והשאיר עליו חמישה כרכים בקבלה שנותרו בכתבי יד.
תוכן עניינים
תולדותיו
נולד לרב שלמה זלמן ולמרת פערל זלטא בט"ז באלול תרכ"ה בעיירה גרייבה בלטביה במחוז דאוגבפילס על גדת נהר הדווינה כשבגדה השנייה שוכנת העיר הגדולה דווינסק שהייתה ידוע בפי היהודים כדננבורג והיום שמה הידוע הוא דאוגבפילס. למד בבתי המדרש בלוצין וסמורגון ובישיבת "עץ חיים" וולוז'ין שבה למד מערב חנוכה תרמ"ה עד סוף זמן חורף תרמ"ו כפי שסוכם עם חותנו המיועד כי החתונה נקבעה בניסן תרמ"ו. בוולוז'ין כונה "העילוי מגרייבה" או "העילוי מדווינסק" או "העילוי מפוניבז'" כי חותנו המיועד, האדר"ת, היה אז רבה של פוניבז'. רבותיו המובהקים היו הנצי"ב מוולוז'ין, ראש ישיבת וולוז'ין, והרב ראובן הלוי לוין שאליו בא הראי"ה באופן פרטי מגיל 14 לאחר שה"ראש לראובני" הגיע להיות רבה של דווינסק. אצל שניהם קיבל את שיטת הלימוד הישרה והפשוטה של הבנת המילים ללא פלפול. לאחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו עד שקיבל את הצעת הרבנות של העיירה זוימל (או זיימל) בליטא בתרמ"ח ובתרנ"ה עבר לשמש כרבה של העיירה הגדולה יותר בויסק בלטביה.
בכ"ח באייר תרס"ד עלה לארץ ישראל לאחר שקיבל את הצעת רבנות יפו והמושבות והעדיפה על הצעות הרבנות של סלונים וקובנה, הצעה למשרת מגיד מישרים בווילנה והצעה להיות המנהל הרוחני של ישיבת טלז. לאחר שנתקע באירופה בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה ונדחתה הכנסייה הגדולה הראשונה של אגו"י שהראי"ה הוזמן להשתתף בה, היה רבה של קהילת "מחזיקי הדת" החסידית בלונדון ובג' באלול תרע"ט חזר לארץ לכהן פאר ברבנות ירושלים והחל בפועל לשמש במשרה נכבדה זו בטבת תר"פ. מיעוט מהאשכנזים לא קיבל את המינוי כי סבר שהרב קוק מתון מדי לקהילת ירושלים והקים את "העדה החרדית" והרב יוסף חיים זוננפלד נבחר לרבה הראשון. אך למרות המחלוקת ההשקפתית ואף לאחר פרסום הספר "אורות" שהחריף את המחלוקת, התייחסו לרב קוק בהערצה אישית[2] למעט "הקנאים", החרדים הקיצוניים ביותר שרובם המכריע מיהדות הונגריה[3].
נפטר בג' אלול תרצ"ה, שש עשרה שנים מעת לעת לאחר עלותו ירושלימה. בהלווייתו השתתפו כחמישית מהיישוב היהודי בארץ שמנה אז כ-360 אלף נפשות. השתתפו בלוויה מקיבוצניקים חילוניים גמורים ועד חרדים אדוקים ומתנגדים לדרכו, למעט הקנאים הקיצוניים ביותר.
אישיותו
היה קדוש עליון וציס"ע וגאון אדיר בכל חדרי התורה. בעל מידותיו תרומיות מאוד ועדין נפש באופן מיוחד. עניו ומעביר על מידותיו מעל ומעבר. היה אוהב ישראל ואוהב ארץ ישראל בכל מאודו.[4]
קשריו עם חסידי ברסלב ויחסו לתורת ברסלב
בארץ היו לו קשרים הדוקים עם גדולי חסידי ברסלב ביפו ובירושלים כמו הרב שמואל מאיר אנשין, שמואל העשיל פרידמן[5], הרב אברהם חזן[6], הרב שמואל הורביץ[7], הרב אליעזר יצחק קניג ובנו הרב גדליה אהרן קניג[8], הרב ישראל קרדונר (היילפרין), ר' צבי אריה ליפל, והיה בקשרי מכתבים עם הרב אברהם שטרנהארץ[9]. בין המשתתפים בסעודה השלישית שערך הראי"ה ביפו ובירושלים היו גם חסידי ברסלב.
תורת ברסלב שימשה מיסודות משנת הראי"ה.[10][11]
הראי"ה שבעצמו היה נרדף בידי הקנאים עזר לא פעם לחסידי ברסלב נגד רודפיהם.
הספר "שני המאורות"
ארגון "אור האורות" להפצת משנת הראי"ה הוציא לאור ספר בשם שני המאורות : רבי נחמן מברסלב זצ"ל והרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל על הקשר של הראי"ה לרבי נחמן ותורתו והשפעתה על הראי"ה[12].
הערות שוליים
- ↑ שם המשפחה המקורי שסבו של הרב קוק, ר' נחום, שינה לקוק כדי להתחמק מגיוס לצבא.
- ↑ ראו כאן על כך.
- ↑ מחסידויות כגון סטמר ומונקץ'. גם בגליציה הייתה דעה קנאית כזו בחסידויות כמו צאנז ובלז אך מאז התמתנו. גם הרבי הרש"ב מחב"ד היה קנאי כזה, אך הייתה התמתנות אצל בנו הרבי הריי"צ שהיה ביחסי ידידות קרובים עם הראי"ה והרבי האחרון המשיך קו זה. בחלקים מרומניה גם הייתה קנאות כזו כמו אצל הרב חיים שמואל שור שהיה רבה של בוקרסט והוא השמיע דברי פגיעה ברב קוק בכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בוינה בתרפ"ג ויו"ר הישיבה הרב אהרן לוין מרישא היסה אותו והביא לךהפסקת נאומו של הרב שור. בעקבות זאת החפץ חיים שלא היה בישיבה זו אך שמע על הדברים עזב את שטח הכינוס וחזר למעונו עד סוף הכינוס.
- ↑ ראו כאן או כאן על דמותו.
- ↑ ראו כאן מזכרונותיו על הראי"ה כשהיה רב יפו והמושבות.
- ↑ היה חברותא של הרב קוק בקבלה שאותה למדו בלילות. אחת ההסכמות על ביאור הליקוטים של הרב חזן היא של הראי"ה שבני משפחה שהוציאו לאור את הספר אחרי פטירתו השמיטוה, ובזה ראו פגעו בכבוד ראש משפחתם.
- ↑ הראי"ה עזר לר' שמואל הורוויץ להכנס חזרה לארץ אחרי שהיה באומן ונאסר.
- ↑ ראו כאן מכתב ר' גדליה אהרן לרב נריה בכ' באדר ב' תשל"ו שבו כותב על ההערצה במשפחתו לראי"ה ושסבו מצד אימו לא קיבל כל דברים רעים על הרב קוק מאז שראה את הכבוד הרב שחלק הרב זוננפלד לראי"ה.
- ↑ ראו כאן.
- ↑ ראו כאן סדרה של ארבעה מאמרים על הקשר של הראי"ה לחסידות ברסלב: אני נשמת רבי נחמן, הרב קוק ותורת ברסלב, הרב קוק מגן על חסידי ברסלב מפני החולקים, האם הרב קוק "הסתייג" מברסלב?. וראו עוד כאן (בדף הראשון הובא שכביכול הרצי"ה היה מתנגד חריף לברסלב אך זה אינו נכון וכפי שמראים אחרים בהמשך).
- ↑ לצד הרמב"ם, הריה"ל, הרמב"ן, האר"י, המהר"ל, הרמח"ל, הגר"א ומקורות אחרים של תורת החסידות כמו "בעל התניא", "שפת אמת" מגור, "מי השילוח" ובנו ה"בית יעקב" מחסידות איז'ביצה-ראדזין ור' צדוק הכהן מלובלין.
- ↑ ראו כאן על הספר.
