רבי משה בורשטיין
שנותיו
נולד בשנת תרע"ד נפטר בשנת תשע"ו.
חייו
ר' משה נולד לאביו ר' מתתיהו דוד ולאימו מרת דבשה בעיר רוז'אן שבפולין בכ"ו תמוז תרע"ד בעת מלחמת עולם הראשונה.
מיד לאחר לידתו הוריו ברחו לרוסיה ולאחר ארבעה שנים חזרו לרוז'אן שם למד אצל מלמד.
כשהתבגר ונהיה בחור עבר ללמוד בישיבת נוברדוק שבביאליסטוק שם התמיד עד שנהיה המתמיד של הישיבה.
יום אחד בא בחור בשם שבתאי וניסה למכור כרטיסי הגרלה אך אף אחד לא רצה לקנות ומשראה זאת ר' משה החליט לעזור לו והתחיל לשכנע בחורים לקנות כרטיסים עד שמכר את כל הכרטיסים ובסוף היום זכה ר' משה בספר "ליקוטי תפילות" ומשהציץ בספר התלהב ליבו עד שנהיה חסיד ברסלב.
לאחר תקופה בשנת תרצ"ג התחתן עם ביתו של ר' שמואל משה סלוביק מרת גיטל ולאחר החתונה התגורר בעיר פולטוסק.
ר' משה ניסה בכל דרך להגיע לארץ ישראל ומחמת זה הוצרך להיות כשנה בוארשה הבירה שם ראה ושמע את גדולי אנ"ש ביניהם ר' יצחק ברייטער ור' אהרן לייב ציגלמן ועוד ואף זכה להיות ארבעה פעמים בקיבוץ בראש השנה בלובלין.
בכ"ב חשוון תרצ"ו הצליח בדרך לא דרך לעלות לארץ ישראל והתיישב בירושלים בין החומות שם הצטופף בין אנ"ש.
בשנת תש"ח כשכבשו את העיר העתיקה לקחוהו בשבי לשמונה חודשים יחד עם כל תושבי העיר העתיקה.
לאחר שחרורו עבר להתגורר בשכונת קטמון ואף הקים שם בית כנסת וכולל של ברסלב ולפרנסתו עבד במשרד הדתות כמו"כ שימש את ר' אברהם שטרנהארץ ואף בסוף ימיו התגורר בביתו. כמו"כ עזר לר' אברהם לכתוב את הספר "טובות זכרונות]".
לאחר שנים כשעזבו אנ"ש את שכונת קטמון מכר ר' משה את בית כנסת ברסלב ששכן שם ובתמורה הזאת בנה את בית כנסת "אור אברהם" שבגוש שמונים ברחוב גבעת משה שם היה לו גם דירה שהתגורר בה עד סוף ימיו.
כל השנים היה הולך לקיבוץ בראש השנה למירון עד שנפתחו השערים לאומן ומיני אז נסע כל שנה לאומן. כמו"כ היה כמה פעמים חזן ומקריא בראש השנה.
בשנת תשמ"ב נפטרה עליו אישתו ולאחר תקופה התחתן שוב עם מרת חיה בלומנקרנץ אלמנתו של ר' בנימין זאב גוטסמן שהייתה ילידת אוסטרולנקה שבפולין.
ר' משה היה נוהג לנסוע כל שבת מברכים למירון עוד בתקופה שלא היה שם איש ודבק במנהג זה כל ימי חייו.
לאחר פטירת ר' יחיאל מיכל דורפמן בשנת תשס"ו נהיה זקן חסידי ברסלב.
נפטר בכ"ט בתשרי תשע"ב נקבר ונטמן בהר המנוחות שבירושלים .
בניו
ר' נחמן ישראל בורשטין, ר' מתתיהו דוד, ר' שמעון, ר' חיים, ר' שמעלקא,
בנותיו
חתניו
ר' אהרון פריד, [1]
הערות שוליים
- ↑ מחבר ספר "אבני אסתר" (עיין דף כ"ד.) וספר וידבר אהרן,