חיים מאיר הגר מויזניץ

א

כשהיה האדמו"ר הרה"צ ר' חיים מאיר מוויז'ניץ זצ"ל בניו יארק, נכנס אליו הרה"ח ר' בירך רובינזון ז"ל להגיש לו ספרי רבינו שהדפיס. האדמו"ר קבלו בסבר פנים יפות ותוך כך אמר לו כי אצל זקנו הרה"ק בעל "תורת חיים" לא ירד הספר הקדוש "ליקוטי מוהר"ן" מעל שולחנו. כמו כן סיפר לו שיש לו בביתו ספרי רבינו, וקנה ממנו גם הספרים שהביא אליו.

ב

בארון הספרים שבחדרו של ה"אמרי חיים" נמצאו כמה כרכים מהספר הקדוש "לקוטי הלכות" למוהרנ"ת זצ"ל, כשהם כרוכים במעטפת נייר חומה , וניכר עליהם שהם משומשים.

ג

משנשאל פעם הרה"ח ר' דוד לייב שווארץ זצ"ל, אם היו לרבו בעל ה"אמרי חיים" זצ"ל ספרי ברסלב, נענה ואמר; "אודאי! - דער רבי האט געלערנט אין די ספרים".

ד

הרה"ח ר' בערל וואלצער זצ"ל מחשובי חסידי ויז'ניץ שאל את רבו בעל ה"אמרי חיים" זצ"ל, אם נכון הדבר שיש להחזיק את ספרי ברסלב "געבונדן פון ביידע זייטן" ? נענה לו רבו; "וואס?!" ומיד הורה למשב"ק שיגיש לו את הספר הקדוש "לקוטי מוהר"ן", משהובא הספר הניף אותו האמרי חיים לעיני ר' בערל ושאלו "דאס איז געבונדן פון ביידע זייטען?!"

ה

סיפר הגאון רבי אליעזר דוד פרידמן מרבני לונדון שהיה כנודע מגדולי מקורבי האדמו"ר בעל "אמרי חיים" מויז'ניץ; "היתה תקופה בה עז היה חפצו של רבי הקדוש ה"אמרי חיים" לרכוש ספרים לאוצרו, אך דא עקא שהפרוטה לא היתה מצויה אז, ולא אחת נאלץ הוא לוותר בגין כך על רצונו הטהור.

באחד הימים הגיע לשכון ויז'ניץ אברך מחסידי ברסלב, והציע למכירה את הספר הקדוש "לקוטי מוהר"ן", אך להוותו של האדמו"ר לא היה לו כסף בכיסו. פנה אלי הרבי וביקש שאלוה לו כסף וארכוש בעבורו את הספר הקדוש "לקוטי מוהר"ן"."

ו

בפרוס חג הפסח, עת שסידרו וניקו בחורי ישיבת ויז'ניץ את הספרים בחדרו של האדמו"ר בעל "אמרי חיים" הבחין האדמו"ר כי ר' ברוך משה ויזל מתעכב זמן רב בעיון באחד הספרים תוך כדי עמידה על סולם. שאלו האדמו"ר; "במה הינך מעיין?" אך ר' ברוך משה היה שקוע מאוד בעיון ולא שמע את דברי רבו. ניגש אליו האדמו"ר, וראה כי מחזיק הוא בידו את הספר הקדוש "ספורי מעשיות" מרבינו ז"ל, נענה אליו ואמר; "...דער ספר איז הויל קבלה!!!"

ז

בסמוך לשכון ויז'ניץ בבני ברק , היה פרדס אליו נהגו להגיע חסידי ברסלב מידי לילה כדי לערוך "תקון חצות" ו"התבודדות". היו כאלו אשר הדבר הפריע להם, והם פנו אל ה"אמרי חיים" כדי שייעץ להם מה לעשות כדי שהדבר יפסק. נענה אליהם האדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל ואמר בניחותא; "מדארף זיי לאזען, מדארף זיי לאזען, און נישט טשעפען"...

ח

סיפר הרה"ג ר' מאיר שטרן רבה של מירון, כי באחת הפעמים בהם נלוה אל הרה"ק בעל "אמרי חיים" בלכתו לשאוף אויר שאל מה דעת האדמו"ר על ספרי וחסידות ברסלב, נענה האדמו"ר בהתלהבות; "גרויס! גרויס! גרויס! גרויס!".