ר' אברהם אליהו מייזעס זצ״ל גאב״ד מינסק ובסוף ימיו נמנה על המיוחדים שבגדולי קרתא קדישא היה אוהד מאוד את דרך ברסלב, ובהזדמנות מסוימת סיפר הוא לרבי [[לוי יצחק בנדר]] ז״ל, כי בהיותו ב[[אומן]] שמע שיחות שדברו אנשי שלומנו בינם לבין עצמם בגודל מעלת ה[[התבודדות]]. משהבחין בהתלהבות בה נאמרו הדברים, חיכה הוא לרגע מתאים כדי לעקוב מקרוב אחר [[אנ״ש]] בעת התבודדותם. ואכן בהזדמנות הראשונה שעלה הדבר בידו, עקב ר' אליהו בחשאי אחרי ר' [[חיים בנימין ברודי]] ז״ל מ[[אנ״ש]] ב[[אומן]] שהיה בעל מלאכה בעת לכתו להתבודד. ״מה אומר לכם!״ - אמר ר׳ אלי׳ לר' [[לוי יצחק בנדר]] ז״ל ״מתבייש אני מפניו! - איך שהוא דיבר והשתפך כל כך בתפילתו לפני ה׳ יתברך, ואני כל כך רחוק מזה, ואף מחשבות של תפילות ותחינות כגון אלו שאמר הוא אין לי!״ ־ ולאחר מכן המשיך ושאל בערגה ובהתפעלות; ״מאין, מאין באים דבורי תפילה כאלו שהמיסו את לבבי כמים ליהודי בעל מלאכה פשוט כמותו?!״.
[[קטגוריה: ידידי ברסלב]]