הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק היה מגדולי התורה המפורסמים בתקופתו שמצד אמו היה נכד לחסיד חב"ד, הרב רפאל פלמן שהיה חסיד נאמן ל"צמח צדק" ומצד אביו היה נצר ל"מתנגדים", אך גם מצד אביו היה צאצא לר' יצחק הכהן כ"ץ (שם המשפחה המקורי שסבו של הרב קוק, ר' נחום שינה לקוק כדי להתחמק מגיוס לצבא) שהפך לחסיד בדורות הראשונים של החסידות ומצד אמו היה צאצא לרב אברהם פלמן שהיה מתלמידי הגר"א והשאיר עליו חמישה כרכים בקבלה שנותרו בכתבי יד.
לאחר שעלה לארץ בגיל 39 בתרס"ד כיהן כרב יפו והמושבות ובהמשך לאחר שנתקע באירופה בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה ונדחתה הכנסייה הגדולה הראשונה של אגו"י שהראי"ה הוזמן להשתתף בה , היה רבה של קהילת "מחזיקי הדת" החסידית בלונדון ובג' באלול תרע"ט חזר לארץ לכהן פאר ברבנות ירושליםוהחל בופעל לשמש במשרה נכבדה זו בטבת תר"פ. מיעוט מהאשכנזים לא קיבל את המינוי כי סבר שהרב קוק מתון מדי לקהילת ירושלים והקים את "העדה החרדית" והרב [[יוסף חיים זוננפלד]] נבחר לרבה הראשון. אך למרות המחלוקת ההשקפתית ואף לאחר פרסום הספר "אורות" שהחריף את המחלוקת, התייחסו לרב קוק בהערצה אישית<ref>ראו [https://maranharavkook.blogspot.co.il/ כאן] על כך.</ref> למעט "הקנאים", החרדים הקיצוניים ביותר שרובם המכריע מיהדות הונגריה<ref>מחסידויות כגון סטמר ומונקץ'. גם בגליציה הייתה דעה קנאית כזו בחסידויות כמו צאנז ובלז אך מאז התמתנו. גם הרבי הרש"ב מחב"ד היה קנאי כזה, אך הייתה התמתנות אצל בנו הרבי הריי"צ שהיה ביחסי ידידות קרובים עם הראי"ה והרבי האחרון המשיך קו זה. בחלקים מרומניה גם הייתה קנאות כזו כמו אצל הרב חיים שמואל שור שהיה רבה של בוקרסט והוא השמיע דברי פגיעה ברב קוק בכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בוינה בתרפ"ג ויו"ר הישיבה הרב אהרן לוין מרישא היסה אותו והביא לךהפסקת נאומו של הרב שור. בעקבות זאת החפץ חיים שלא היה בישיבה זו אך שמע על הדברים עזב את שטח הכינוס וחזר למעונו עד סוף הכינוס. </ref>
בארץ היו לו קשרים הדוקים עם גדולי חסידי ברסלב ביפו ובירושלים כמו הרב [[שמואל מאיר אנשין]], [[שמואל העשיל פרידמן]]<ref>ראו [https://www.yeshiva.org.il/midrash/20357 כאן] מזכרונותיו על הראי"ה כשהיה רב יפו והמושבות.</ref>, הרב [[אברהם ב"ר נחמן חזן מטולטשין|אברהם חזן]]<ref>היה חברותא של הרב קוק בקבלה שאותה למדו בלילות. אחת ההסכמות על [[ביאור הליקוטים]] של הרב חזן היא של הראי"ה שבני משפחה שהוציאו לאור את הספר אחרי פטירתו השמיטוה, ובזה ראו פגעו בכבוד ראש משפחתם.</ref>, הרב [[שמואל הורביץ]]<ref>הראי"ה עזר לר' שמואל הורוויץ להכנס חזרה לארץ אחרי שהיה באומן ונאסר.</ref>, הרב [[אליעזר יצחק קניג]] ובנו הרב [[גדליהו אהרן קעניג|גדליה אהרן קניג]]<ref>ראו [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=249325 כאן] מכתב ר' גדליה אהרן לרב נריה בכ' באדר ב' תשל"ו שבו כותב על ההערצה במשפחתו לראי"ה ושסבו מצד אימו לא קיבל כל דברים רעים על הרב קוק מאז שראה את הכבוד הרב שחלק הרב זוננפלד לראי"ה.</ref>, הרב [[ישראל קרדונר (היילפרין)]], ר' [[צבי אריה ליפל]], והיה בקשרי מכתבים עם הרב [[אברהם שטרנהארץ]]<ref>ראו [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=252078 כאן].</ref>.