אהבת ה'

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיר[עריכה]

פתח תקווה

סקירה[עריכה]

בפאתי העיר "פתח תקוה" קיימת "תחנת דלק" מאד מעניינת. אין זו תחנת דלק רגילה, בה ממלאים דלק לרכבים, אלא 'תחנת דלק רוחנית' בו ממלאים דלק אמתי ללבבות האנשים הצמאים לדבר ה', כשעם ה'דלק' הזה הם נוסעים בדרכי החיים, ועובדים את השם. זו ההגדרה שהעניק למקום הגבאי המסור הרב צמח אלמגור. מדובר בבית כנסת שהוקם ע"י קבוצת בעלי תשובה, כאן הם מקבלים את האור, ומכאן הם ממשיכים הלאה ומשתלבים בקהילות המרכזיות של ברסלב ברחבי הארץ. כך שהמקום משמש כ'תחנה' לשאוף אוויר צלול, הן לתושבי המקום, והן לאלו שכבר עברו מכאן ונהנים לחזור מידי פעם לפינה החמה הזו, להיפגש עם החברים ולהתחזק יחד. גם כאן החל העניין משיעור שהתקיים אחת לשבוע, כשבהמשך הוא הפך לשיעור יומי בגמרא, ובמרוצת הזמן הפך ל'כולל בוקר' ייחודי עם התאמה מלאה לציבור שפוקד את המקום. הכולל היה מיועד ללימוד חופשי, כך שכל מי שמגיע, מצא את מקומו בלימוד התאים לו. ובמשך הבוקר מתקיים שיעור בספר "ליקוטי הלכות", שהוא ספר ההדרכה איך לחיות עם תורת רבינו, וכבר זכו במסגרת השיעור לסיים את כל שמונת הכרכים של הליקוטי הלכות. כחסידי ברסלב האמונים על דברי רבינו להאיר את האור לכל יהודי ובפרט לצעירי הצאן, יוצאים אברכי הקהילה בשעות הבוקר כשהם מצוידים בספרוני קודש מתורת רבינו, בתופסת ממתק קטן, ועושים 'סיבוב' בבתי הספר בעיר, כשהם מחלקים זאת לילדים היקרים. 'כיום' מספר הגבאי 'אין תלמיד בפתח תקוה שאין לו איזה ספרון קודש'. הצימאון שיש לילדים הוא עצום. ובהפסקות יושבים אתם לאמירת תיקון הכללי, ושמיעת דיבורים מרבינו. בבית הכנסת מתקיים בכל יום שיעור תורני, פעם בגמרא, פעם בהלכה, ובפעם בספרי רבינו, כך שניתנת לכל אחד האפשרות לקבל את מה שנצרך לו. בית הכנסת פעיל במשך כל השבוע, כשהוא שוקק חיים, במקום מתקיימים מניינים לשלשת התפילות, החל מתפילת וותיקין, ומניין שני בשעה 8:00. תפילת מנחה מתקיימת בשעה 1:00 בצהריים, ולפני השקיעה, כשלאחר מכן מיד תפילת ערבית, ולאחר ערבית מתקיים שיעור בליקוטי מוהר"ן עם הליקוטי הלכות על כל תורה שנלמדת. בשבת קודש, מתפללים כולם מנחה וקבלת שבת ב'פלג המנחה', ובשעת חצות ליל שבת מתאספים חלק מהחברים בבית הכנסת כשהם מסיימים יחד את ספר התהלים, ולאחר מכן מתפללים שחרית כוותיקין, לאחר התפילה מתקיים 'קידוש', ומיד לאחריו יוצאים יחד להתבודדות. מנחה וסעודה שלישית נערכים בצוותא חדא, ובמוצאי שבת נפגשים כולם יחד לסעודת "מלוה מלכה", כשלאחר מכן – יוצאים יחד להתבודדות, אלו שעדיין לא זכו לעשות זאת בשבת. המקום הפך לפינה נעימה, עד שגם מהישיבות הסמוכות נהנים להיכנס ביקור בשעות הצהריים, ולחטוף שיחה בתכליתו של עולם ומטרתו של האדם בחייו, כשאף חלק מצוות הישיבה נראה לעתים בין כותלי בית המדרש, וכבר זכו כמה בחורים להתקרב ולהיות נקראים על שמו של הצדיק. "תחנת דלק" אמרנו! הלא כן?