יואל טייטילבוים מסאטמאר

א

כשנשאל פעם הרה"ק מסאטמאר זצוק"ל מדוע אין הסכמה על ספרי "ליקוטי הלכות" השיב; לי יש הסכמה! כי אבי זצ"ל (הקדושת יום טוב מסיגעט) למד עמי בספר הקדוש "ליקוטי הלכות".

ב

הגאון רבי משה הלבערשטאם זצ"ל סיפר ששמע מפי המשמשים, כי האדמו"ר אמר; שהיה בקי בספרי "ליקוטי הלכות" בהיותו בן עשרים שנה.

ג

העיד הרה"ח רבי בן ציון אפטר זצ"ל כי הרה"ק מסאטמאר אמר לו פעם שלמד את כל ספרי ברסלב ישר והפוך.

ד

כמו כן סיפר רבי בן ציון, שפעם חזר בפני האדמו"ר מסאטמאר על איזה לשון מ"ליקוטי מוהר"ן", ואמר האדמו"ר שאין לשון כזה בכל "ליקוטי מוהר"ן", ואח"כ התברר שהאדמו"ר מסאטמאר צדק, הפליג אז רבי בן ציון ואמר שלומר על דבר שאינו מופיע הוא מדריגת זכרון יותר גדולה ממה שזוכר סתם.

ה

וכן אמר האדמו"ר לב"א האדמו"ר ממוז'שאי זצ"ל כי בימי בחרותו למד כל ספרי "לקוטי הלכות".

וזה לשונו של הספר "מושיען של ישראל":

"בימי בחרותו כבר היה רבינו (הכוונה לאדמו"ר מסאטמאר) ז"ל בקי בכל ספרי הרה"ק מבראסלאב זי"ע, ומאז זכר בעל פה כל הכתוב בספרים הללו. ובעת שהותו של רבינו (הכוונה לאדמו"ר מסאטמאר) בשנת תש"ז לפ"ק בעיה"ק מירון, אמר להחסיד המפורסם רבי בן ציון אפטר ז"ל מיקירי חסידי בראסלאב שבהיותו בחור צעיר לימים כבר עבר על כל ספרי הרה"ק ר' נחמן מבראסלאב זי"ע, וגם עבר על כל ספרי "לקוטי הלכות" מתלמידו הרה"צ ר' נתן זצ"ל. ובאותו מעמד הזכיר החסיד הנ"ל איזה דיבור בשם ה"לקוטי מהר"ן", והעיר לו רבינו (הכוונה לאדמו"ר מסאטמאר) שבספרי הר"ר נחמן אין נמצא דבר כזה. והחסיד הנ"ל חיפש בספרי מוהר"ן ולא מצאו עד שחיפש בספרי תלמידו הרה"צ ר' נתן זצ"ל ושם מצאוהו, וכל הנוכחים שם נתפעלו מבקיאותו של רבינו (הכוונה לאדמו"ר מסאטמאר) בספרי מוהר"ן."

ו

פעם דיבר הרה"ק מסאטמאר באיזה ענין וכששאלוהו מאין מקורו הוציא מארון הספרים ספר "ליקוטי הלכות", והראה באיזה מקום נאמר שם הענין הנדון.

ז

אמר לאחד כי היה רגיל לומר "ליקוטי תפילות".

ח

פעם שילם מכיסו להרה"ח ר' צבי יוסף וואסילסקי ז"ל (שנמנה על חשובי חסידי ברסלב באמריקא - והיה מקורב מאוד אצל האדמו"ר מסאטמאר זי"ע) את כל הוצאות מהדורה מיוחדת של "תיקון הכללי". ובעת שהדפיס נאמן ביתו הרה"ח ר' יוסף אשכנזי תהילים עם פירוש מצודת ציון, צוה עליו הרה"ק מסאטמאר זי"ע שידפיס את רשימת ה"עשרה קאפיטל'ך" של "תיקון הכללי" שתיקן רבינו. וכן סיפר הג"ר יעקב מאיר שכטער שליט"א כי אחד מחסידי סאטמאר אמר לו שהאדמו"ר היה שולח להדפיס את ה"תיקון הכללי", כשלא היה בקו הבריאות.

ט

בספרו הקדוש "ויואל משה", הכניס סימן שלם מדברי רבינו ז"ל ותלמידיו על מצב הדור. ועל המובא ב"שיחות הר"ן" אודות האפיקורסות שתתפשט בעקבתא דמשיחא כתב שם: "וזה ענין של רוח הקודש שראה מה הגיע אלינו בעיקבא דמשיחא". וחזר שוב והדפיס הדברים שנית בספרו "על הגאולה ועל התמורה" , ומתנצל שם שעל אף שהביאו כבר בספה"ק "ויואל משה" וכותב; "ראיתי לנכון וצורך השעה לשנות פרק זה ולחזור על דבריו הקדושים..."

כן מעתיק הוא בספרו "ויואל משה" (שם) ענין המובא בספר "כוכבי אור" שחברו הרה"ג רבי אברהם ב"ר נחמן מטולטשין זצ"ל.

מעניינת היא העובדה כי בזמן שהכינו לדפוס את הספר "ויואל משה", היה עז חפצו של הרה"ק מסאטמאר, להכניס את הדבורים הנ"ל, ואחד מהמגיהים ניסה להניאו מכך. אך הוא התעקש להכניס זאת וציוה לקרוא ל"ברסלעווער יוד" כשכונתו היתה לר' צבי יוסף ואסילסקי ז"ל כדי שיביא לו את הספר "כוכבי אור".

י

פעמים רבות התבטא על רבינו כי ברוח קדשו ראה רחוק יותר מכל הצדיקים .

יא

"...כאשר שמע רבינו (היינו הרה"ק מסאטמאר) שמלגלגים על הרה"ק מבראסלאב זי"ע וספריו הקדושים, היה מתרעם מאוד על זה וכאב לו הדבר. והיה מפליג לדבר מקדושתו ורוח קדשו של הרה"ק מבראסלאב זי"ע. וכמה פעמים הזכיר מדברי קדשו בחדו"ת וביותר מה שגילה מראש שחזה ברוח קדשו על נסיונות דורינו בעניני אמונה..."

יב

באחד מביקוריו של האדמו"ר מסקווירא זצ"ל אצל הרה"ק מסאטמאר, ראה הוא ספרי ברסלב מונחים על השולחן. העיר הוא לרבי יואל על כך שיש לו שייכות עם ספרי רבינו, ואמר לו; "יש בידי קבלה שלא ללמוד בליקוטי מוהר"ן". הרה"ק מסאטמאר נדהם ואמר בתמיהה: "א קבלה שטעלט איר אוועק קעגן אזא ליקוטי מוהר"ן?!..." . ולאחר מכן הוסיף הוא כי בזמננו אי אפשר להתחזק כי אם בספרי קודש אלו, כי בהם נמצאת האמונה האמיתית.

ומעין זה סיפר אחד מתלמידיו הנאמנים ששמע מהרה"ק מסאטמאר כי "בדורות הללו אי אפשר להיות יהודי כשר מבלי ללמוד ספרי מוהר"ן מברסלב". ועין עוד לקמן אות י"ד.

י"ג

בהזדמנות אחרת אמר רבי יואל זי"ע לאדמו"ר מסקווירא כי הדברים שמוצאים ב"לקוטי מוהר"ן" כיצד התנבא ברוח קדשו על נסיונות הדור, אין מוצאים בשאר ספרי תלמידי הבעש"ט הקדוש. והראה לו אז כמה ענינים המובאים בשם רבינו ז"ל בספרו הקדוש "ויואל משה" . שאל אותו הרבי מסקווירא: "וכי אצלכם היו מעיינים בספרים הללו?!" השיב לו האדמו"ר מסאטמאר זי"ע בהתרגשות: "בודאי, הלא יש על הספר הזה הסכמה משלשה גדולי הדור; המגיד מקאז'ניץ, הרבי מלובלין, הרא"ח מזלאטשוב ועוד גדולים"...

י"ד

סיפר הרה"ח ר' יוסף וויינשטאק מזקני חסידי סאטמאר שהתלווה למרן האדמו"ר מסאטמאר זיע"א, באחד הבקורים שערך אצל האדמו"ר מסקווירא זצ"ל. במהלך הביקור, נסובה שיחתם על ענין מחיאת כפיים בתפילה. בתוך הדברים אמר מרן מסאטמאר; "לפלא אצלי שלא נוהגין כך בכל מקום, שכן ב"לקוטי מוהר"ן" כותב דברים נוראים על ענין זה". נענה האדמו"ר מסקווירא; "אצלנו לא למדו בספר זה כיון שהוא מביא למרה שחורה!" הגיב על כך הרה"ק ר' יואל; "אונזערע זיידעס האב'ן יא געלערנט אין דעם, ווייל זיי האב'ן געהאלטען, אז אן די ספרים, קען מען נישט זיין איין ערליכער יוד" והוסיף ר' יוסף שהרה"ק מסאטמאר אמר עוד; "אז די ספרים ברענגען צו די גרעסטע שמחה!" רק אינו זוכר עם אמר בלשון "איך האלט אזוי" או בלשון "די זיידע'ס האבן אזוי געהאלטן" .

ט"ו

הרה"ח ר' מאיר דייטש שהיה משב"ק אצל מרן האדמו"ר מסאטמאר, סיפר כי אמר פעם לרבו הקדוש שהסקווירע'ר רבי אומר כי אצלם אסור להסתכל ב"ליקוטי מוהר"ן". ענה לו האדמו"ר זצ"ל; "אצלנו מותר! דער טאטע האט געקוקט אין דעם, אין דער זיידע האט געקוקט אין דעם, אין איך קוק אויך אין דעם!".

ט"ז

סיפר הרה"ח ר' ניסן פרענקל כי בבחרותו למד בישיבתו של הגה"ק מסאטמאר זי"ע והוא נכנס לקודש פנימה לשאול את פיו אם מותר לו ללמוד ספרי ברסלב. קם רבי יואל מעל כסאו בדחילו ורחימו ואמר בדבקות: "הייליגע ספרים! הייליגע ספרים!" . .

י"ז

בהזדמנות נשאל הרה"ק ר' יואל מסאטמאר זצוק"ל, לסיבת המחלוקת על רבינו הקדוש מברסלב זי"ע. נענה רבי יואל ואמר; "די מחלוקת איז געווען העכערע ענינים, אין נישט קיין פשוט'ע מחלוקת! - וויל עהר איז געווען זייער גרויס, אין מען האט געשריבען אויף עהם גרויסע זאכען"

י"ח

בלונדון התגורר ה"לעיזש'ער רב" שנמנה על נכדי הרב מסאווראן, ובהזדמנות שאל הוא את הגה"ק מסאטמאר לענין המחלוקת שהיתה על רבינו הקדוש בעל ה"ליקוטי מוהר"ן". האדמו"ר נשתהה רגע ברעיונותיו הקדושים ולאחר מכן נענה ואמר: אפילו אצל הצדיקים הגדולים במעלה, בהכרח שנשאר אצלם מעט שלא נזדכך לגמרי וזה נובע מחטא עץ הדעת. ואילו בעל ה"ליקוטי מוהר"ן" היה מזוכך לגמרי , לכן היה אצלו בחינת "ויקנאו בו אחיו" הנאמר אצל יוסף הצדיק, ובגין כך חלקו עליו.

י"ט

כאשר הציעו להגה"צ רבי שלום שניצלער גאב"ד טשאבע זצ"ל כשידוך לבתו אברך מחסידי ברסלב שאל הוא את פיו של מרן מסאטמאר זי"ע אם נכון הדבר להתחתן עם חסידי ברסלב. השיב לו רבי יואל בלשונו הקדושה: "אלעס וואס מרעדט אויף ברסלב איז שטותים און נארישקייטן!", ולאחר מכן הוסיף לברכו על שידוך זה למעלה מגדר הרגיל.

כ

אשה אחת באה בצעקה לפני הרה"ק מסאטמאר, כדי לשפוך את שיחה על כי בנה הבחור עזב את בית הכנסת בו הוא מתפלל בקביעות, והתחיל להתפלל בבית הכנסת של חסידי ברסלב. ושאלת נפשה היא, שהאדמו"ר יורה לבנה להפסיק להתפלל שם. האדמו"ר שלח לקרוא לבחור ושאל אותו; מה היא הסיבה שכה עז חפצו להתפלל בברסלב, השיב לו הלה - "מפני ששם מתפללים בכונה". ענה לו האדמו"ר; "אם כן, תוכל לעשות כחפצך ולהמשיך להתפלל שם בכונה". ועל אתר הראה לו מראה מקום מפורש מ"פתחי תשובה" וזה לשונו: "אחד היה רוצה להתפלל בביהכ"נ שמתפללין שם יותר בכונה ואמו מוחה בזה אין צריך לשמוע לה". ויהי הדבר לפלא.

כ"א

כאשר נסע הרה"ק מסאטמאר לארץ ישראל בשלהי שנת תשי"ב, היו בין המתלוים אליו במסעו הרה"ח ר' אהרן הערש סאמט והרה"ח ר' נחום מרדכי שווארץ. בהיותם בארץ ישראל קנה ר' אהרן הערש מהרה"ח רבי בן ציון אפטר ז"ל כמה מספרי ברסלב. את דרכם חזרה לארה"ב עשו הם בספינה, וביום ששי ערב שבת קודש פרשת עקב ישב הרה"ק מסאטמאר ולמד את שעוריו על גבי רחבת הספינה, והר"ר נחום מרדכי שווארץ עמד בקרבתו. לא הרחק מהם, ישב גם ר' אהרן הערש ועיין בספרי ברסלב שקנה. הרה"ק מסאטמאר הבחין בו, ושאל אותו באיזה ספרים הוא מעיין. ר' נחום מרדכי שישב לצידו של האדמו"ר הקדים את ר' אהרן הערש וענה בביטול; "גארנישט! קליינע ספרי ברסלב". האדמו"ר הביט בו בחומרה, ואמר בלעג ובחומרה כאחד; "עטץ הערטס וואס נחום מרדכי זאגט?! דאס איז גארנישט???" ושנה את הדברים שוב. מששמע זאת ר' נחום מרדכי, נפלה עליו חרדה והוא החל להצטדק כי המלמדים בעירם מנעו את התלמידים מללמוד בספרים הללו. או אז המשיך הרה"ק מסאטמאר ואמר בלהט; "ווער האט נאך אזוי אפען גערעדט אוף דעם דור?!" , וביקש שיביאו לו את אחד הספרים. משהובא לפניו הספר דפדף הוא מעט, הראה להם מאמר מסוים בפנים ואמר: "הנה רואים אתם שכל מה שאני אומר כתוב כאן..." ואחרי כן המשיך לעיין בספרי רבינו זמן רב, ובאותו ערב בעת סעודת ליל שבת קודש אמר האדמו"ר זצ"ל תורה על פרשת השבוע על פי הקדמות מ"לקוטי מוהר"ן".

כ"ב

באחת מה"שובבי"ם תורות" אמר על רבינו; "כל דבריו ברוח הקודש נאמרו, און אלעס וואס עהר האט געזאגט האט עהר געזאגט אופען האנטיגען דור..." וכן סיפר רבי חנא שטערן מחסידי סאטמאר כי באחת השבתות שבתחילת התיישבותו של האדמו"ר מסאטמאר זי"ע בארה"ב, אמר הוא "תורה" מרבינו ז"ל ולאחר מכן התבטא; "רואים אצל האדמו"ר מברסלב יותר רוח הקודש מאשר אצל שאר הצדיקים". והג"ר יעקב מאיר שכטער שליט"א סיפר כי אחד מחסידי סאטמאר אמר לו, שאביו היה בצוותא עם האדמו"ר מסאטמאר זי"ע בשווייץ מיד לאחר החורבן האיום ובאחת השבתות בכה רבי יואל זצ"ל מאין הפוגות על מצב הדור ואמר; "ווער וועט אינץ קענען מחזק זיין?! - נאר ר' נחמן וועט אינץ קענען מחזק זיין אין אזא מצב!".

כ"ג

הרה"ח ר' שמשון שוארץ סיפר לי שנכנס להרה"ק מסאטמער זצ"ל ושאל אותו שיש לו משיכה מאוד ללמוד ספרי מוהר"ן מברסלב, וקם מכסאו והרים הידיים ואמר: "הייליגער ר' נחמן! הייליגער ר' נחמן!".

כ"ד

סיפר הרה"ח ר' דוד רובינשטיין שנכנס בימי בחרותו להרה"ק מסאטמער זיע"א ושאל אותו אם ללמוד ספרי ברסלב, ענה ואמר: "איך אלץ בחור האב איך שוין געקאנט אלע ספרי ברסלב".

כ"ה

סיפר ר' שמעון וויצהענדלער שהיה פעם עם רבי צבי יוסף וואסילסקי זצ"ל אצל האדמו"ר מסאטמער זצ"ל ואז נכנס האדמו"ר מסקווירא והיה על השולחן ספר הקדוש "ליקוטי מוהר"ן" ואמר הסקוועריר שיסלקו הספר מעל השולחן, ונענה הרה"ק מסאטמער ואמר בקול וברעדה: "דאס איז מיין לחם חוקי!". ופעם אחת אף אמר לו שלומד בקביעות ספרי רבינו הקדוש ואף בספר "ליקוטי הלכות" שחיבר תלמידו מוהרנ"ת זיע"א.

כ"ו

אחד מהמשמשים בא פעם להשיח לבו לפני האדמו"ר על בחור מסויים שהתחיל ללמוד "ליקוטי מוהר"ן". רבי נחמן איז געווען א הייליגער איד! קרא האדמו"ר, כתגובה על תלונת המשמש...

• ועיין עוד, סיפורים נפלאים שסיפר הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר ז"ל מקשריו של הרה"ק מסאטמאר עם ברסלב שמופיעים בספר "דבורי אמונה".