-
|
ברסלבער!
האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.
מרגיש שאתה מתאים?
|
 |
הבדלים בין גרסאות בדף "רבי ישראל קרדונר (היילפרין)"
מ (בלונד העביר את הדף ישראל קרדונר (היילפרין) לשם רבי ישראל קרדונר (היילפרין): הוספת תואר) |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
| − | התקרב לדעת [[רבי נחמן מברסלב|רבינו]] ז"ל בשנת תרמ"ט בהיותו עול ימים ועברו עליו רדיפות ומניעות עצומות ממשפחתו ומאנשי עירו<ref>אמונת אומן, לא.</ref>. נסע לאומאן להשתטח על ציון [[רבי נחמן מברסלב|רבינו]] ז"ל ומשם לר' [[נחמן גולדשטיין - הרב מטשערין|נחמן הרב מטשערין]] שקירבו מאד ודיבר עימו כמה ימים ואח"כ שלחו אל ר' [[משה ברסלבר]], תלמיד [[רבי נתן מברסלב | מוהרנ"ת]], שהפך מאז לרבו המובהק<ref>יקרא דחיי, קנח.</ref>. | + | התקרב לדעת [[רבי נחמן מברסלב|רבינו]] ז"ל בשנת תרמ"ט בהיותו עול ימים ועברו עליו רדיפות ומניעות עצומות ממשפחתו ומאנשי עירו<ref>אמונת אומן, לא.</ref>. נסע לאומאן להשתטח על ציון [[רבי נחמן מברסלב|רבינו]] ז"ל ומשם לר' [[נחמן גולדשטיין - הרב מטשערין|נחמן הרב מטשערין]] שקירבו מאד ודיבר עימו כמה ימים ואח"כ שלחו אל ר' [[משה ברסלבר]]<ref>ראוי לציין שר' נחמן מטולטשין נפטר כמה שנים לפני התקרבותו.</ref>, תלמיד [[רבי נתן מברסלב | מוהרנ"ת]], שהפך מאז לרבו המובהק<ref>יקרא דחיי, קנח.</ref>. |
| − | יסד יחד עם ר' [[שמשון ברסקי]] את ישיבת "אנשי מעמד" [[באומאן]]<ref> | + | יסד יחד עם ר' [[שמשון ברסקי]] את ישיבת "אנשי מעמד" [[באומאן]]<ref>נוה צדיקים, עמ' רב.</ref> והדפיס בשנות תרס"א-תרס"ג, בלעמבערג רבים מספרי [[רבי נחמן מברסלב|רבינו]] ז"ל ותלמידיו. |
אחר כך<ref>נראה שעלה להשתקע בא"י בתחילת תרס"ד כי בשנות תרס"א-תרס"ג הדפיס בלעמבערג ואילו בשנות תרס"ד-תרע"ג הדפיס בירושלים.</ref> עלה לארץ ישראל והתגורר לסירוגין בירושלים, חברון, טבריה, צפת ומירון<ref>כרוזי קורמן.</ref>. גם בארץ ישראל המשיך ביתר שאת בהדפסת ספרי [[רבי נחמן מברסלב|רבינו]] ז"ל ואנ"ש. | אחר כך<ref>נראה שעלה להשתקע בא"י בתחילת תרס"ד כי בשנות תרס"א-תרס"ג הדפיס בלעמבערג ואילו בשנות תרס"ד-תרע"ג הדפיס בירושלים.</ref> עלה לארץ ישראל והתגורר לסירוגין בירושלים, חברון, טבריה, צפת ומירון<ref>כרוזי קורמן.</ref>. גם בארץ ישראל המשיך ביתר שאת בהדפסת ספרי [[רבי נחמן מברסלב|רבינו]] ז"ל ואנ"ש. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
מנוחתו כבוד בבית העלמין הישן בטבריה ועל מצבת ציון קבורתו נחקק: פ"נ ר' ישראל ברסלבר ב"ר יהודה ליב נ' ט' חשון ש' תרע"ט תנצב"ה. | מנוחתו כבוד בבית העלמין הישן בטבריה ועל מצבת ציון קבורתו נחקק: פ"נ ר' ישראל ברסלבר ב"ר יהודה ליב נ' ט' חשון ש' תרע"ט תנצב"ה. | ||
| + | |||
==ילדיו== | ==ילדיו== | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
* הדפיס את הספר '''[[ליקוטי תפילות]]''' בשנת תרס"ה בירושלים. | * הדפיס את הספר '''[[ליקוטי תפילות]]''' בשנת תרס"ה בירושלים. | ||
==תלמדיו== | ==תלמדיו== | ||
| − | ר' [[ | + | ר' [[ישראל דב אודסר]] |
==קרא עוד== | ==קרא עוד== | ||
| − | * ר' [[ישראל דב | + | * ר' [[ישראל דב אודסר]] היה מרבה לספר על רבו, ר' ישראל. מתמלול שיחותיו אפשר לקרוא בספרים [[ישראל סבא]], [[שיחות מתוך חיי הסבא]], ועוד. |
* ראה עליו: [[יקרא דחיי]], קנח. על עסקיו בהדפסה: ספר [[נוה צדיקים]]. מכתביו ומכתבי אנ"ש אליו: א"א, כז-מא. שא"י, לב, לד. עיין גם השוה"ס. | * ראה עליו: [[יקרא דחיי]], קנח. על עסקיו בהדפסה: ספר [[נוה צדיקים]]. מכתביו ומכתבי אנ"ש אליו: א"א, כז-מא. שא"י, לב, לד. עיין גם השוה"ס. | ||
גרסה אחרונה מ־12:56, 12 בדצמבר 2019
ר' ישראל בן ר' יהודה הלוי היילפרין מקארדאן.
תוכן עניינים
שנותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בערך בשנת תרכ"ז נפטר בט' חשון תרע"ט.
קורות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
התקרב לדעת רבינו ז"ל בשנת תרמ"ט בהיותו עול ימים ועברו עליו רדיפות ומניעות עצומות ממשפחתו ומאנשי עירו[1]. נסע לאומאן להשתטח על ציון רבינו ז"ל ומשם לר' נחמן הרב מטשערין שקירבו מאד ודיבר עימו כמה ימים ואח"כ שלחו אל ר' משה ברסלבר[2], תלמיד מוהרנ"ת, שהפך מאז לרבו המובהק[3].
יסד יחד עם ר' שמשון ברסקי את ישיבת "אנשי מעמד" באומאן[4] והדפיס בשנות תרס"א-תרס"ג, בלעמבערג רבים מספרי רבינו ז"ל ותלמידיו. אחר כך[5] עלה לארץ ישראל והתגורר לסירוגין בירושלים, חברון, טבריה, צפת ומירון[6]. גם בארץ ישראל המשיך ביתר שאת בהדפסת ספרי רבינו ז"ל ואנ"ש.
יסד בירושלים בית מדרש על שם רבינו ז"ל[7] ובצפת ומירון חברת "קימת חצות לילה" של אנ"ש. ובכל מקום בואו קירב רבים לדעת רבינו ז"ל וכל שבורי גוף ונפש מצאו אצלו מקלט.
מארץ ישראל נסע כמה פעמים לאומאן על ראש השנה ובדרכו ביקר בהרבה מקיבוצי אנ"ש. בקיץ דשנת תרע"ד חזר בפעם האחרונה לארץ ישראל ומאז לא יצא עוד עד לפטירתו בשנת תרע"ט.
בארץ ישראל נולדו לו בן ובת אך נפטרו בילדותם ולא הניח אחריו בנים או בנות בני קיימא.
מנוחתו כבוד בבית העלמין הישן בטבריה ועל מצבת ציון קבורתו נחקק: פ"נ ר' ישראל ברסלבר ב"ר יהודה ליב נ' ט' חשון ש' תרע"ט תנצב"ה.
ילדיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספריו וכתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מתנה טובה - ליקוט מספר ליקוטי תפילות על שבת. לוקט עבור יהודי ארה"ב.
- בספר כתבי רבי ישראל מובאים מכתבים שכתב.
ספרים שהביא לדפוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הדפיס את הספר סיפורי מעשיות בשנת תרס"ב בלמברג, ביחד עם הרב צבי ווייסלייב.
- הדפיס את הספר ליקוטי תפילות בשנת תרס"ה בירושלים.
תלמדיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
קרא עוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' ישראל דב אודסר היה מרבה לספר על רבו, ר' ישראל. מתמלול שיחותיו אפשר לקרוא בספרים ישראל סבא, שיחות מתוך חיי הסבא, ועוד.
- ראה עליו: יקרא דחיי, קנח. על עסקיו בהדפסה: ספר נוה צדיקים. מכתביו ומכתבי אנ"ש אליו: א"א, כז-מא. שא"י, לב, לד. עיין גם השוה"ס.
