רבי נחמן מברסלב

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציונו של רבי נחמן מברסלב בעבר, לפני הגבהת המצבה

חייו[עריכה]

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן תקל"ב – י"ח בתשרי תקע"א).

נולד בשבת, א' בניסן תקל"ב בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה. מצד אמו מרת פייגה, היה רבי נחמן מברסלב נינו של מייסד החסידות, רבי ישראל בעל שם טוב (אמו הייתה ביתה של מרת אדל בתו היחידה של הבעש"ט). מצד אביו ר' שמחה, היה נכדו של ר' נחמן מהורודנקה, אחד מתלמידיו החשובים והקרובים של הבעל שם טוב, ועל שמו קרוי 'נחמן'.

בילדותו, עמל קשות לבטל את התאוות הגשמיות ולזכך את גופו. הירבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. בתחילת לימודיו נתקל רבינו בקשיים בהבנה, אך כבר אז היה מתפלל ובוכה על כל דבר שלא הבין, וכך זכה להתקדם בלימודיו. מתמיד גדול היה מילדותו, ואת דמי הכיס שהיה מקבל מהוריו היה נותן למלמד על מנת שילמד אותו עוד דפי גמרא. רצונו של רבינו היה לעסוק בעבודת ה' בהסתר, ושלא ידעו בני אדם ממנו.

מיד אחרי בר המצווה נשא רבי נחמן לאישה את מרת סוסיה, בתו של ר' אפרים שהיה חוכר אדמות בכפר אוסטין, פלך קייב. בשנות תק"ן-תק"ס התגורר רבינו במדבדיבקה.

בשנת תקנ"ח החליט ר' נחמן לנסוע לארץ ישראל. כל מגמת נסיעתו היתה התעלות והתקדשות רוחנית האפשרית רק על ידי קדושת לארץ ישראל, כפי שחוזר רבינו בכמה וכמה מקומות בתורתו. תיאור נסיעתו ושהותו בארץ ישראל מתואר בספר שבחי הר"ן.

כשנה וחצי לאחר שחזר מהארץ העתיק את מגוריו לעיר זלאטופולי, פלך קייב, ושהה בה כשנתיים. באלול תקס"ב עבר רבינו לדור בעיר ברסלב. משהגיע לעיר פנה אל תלמידו המקובל רבי יודל ואמר לו "צופה אני ורואה נשמה באוקראינה, נשמה חדשה, זכה וטהורה" והפליג מאד בשבח וגדולת נשמה זו. רבינו התכוון על תלמידו רבי נתן מברסלב, שהעלה את תורותיו על הכתב, ולמעשה המשיך את דרכו לאחר פטירתו של רבו רבי נחמן. בחודש אייר שנת תק"ע קבע רבי נחמן את מקומו בעיר אומן באוקראינה. הוא נפטר שם כעבור חצי שנה בי"ח בתשרי תקע"א בגיל 38 ממחלת השחפת.

אחיו[עריכה]

ר' יחיאל מיכל, ר' ישראל המת.

אחותו[עריכה]

מרת פערל

בניו[עריכה]

יעקב, שלמה אפרים.

בנותיו[עריכה]

שרה, חיה, פיגא, אדל, מרים.

חתניו[עריכה]

קברו הקדוש[עריכה]

להוסיף מדוע רצה להקבר דווקא באומן, ההבטחה עם התיקון הכללי וכו' וכו'.

ספריו[עריכה]

  • ליקוטי מוהר"ן (חלק א: אוסטרהא תקס"ח, חלק ב: מאהלוב תקע"א, ביחד: ברסלב תקפ"א) – ספר היסוד וחיבורו החשוב של ר' נחמן. ספר היסוד של חסידות ברסלב בפרט וספר בעל השפעה רבה בעולם החסידות בכלל. הספר כולל שני חלקים: החלק הראשון הודפס בחיי ר' נחמן בשנת תקס"ח, החלק השני נדפס רק לאחר פטירתו בשנת תקע"א. לספר נכתבו פירושים רבים, וכן יש 'קיצור ליקוטי מוהר"ן' מאת תלמידו רבי נתן מברסלב. ספר ליקוטי מוהר"ן מיוסד על מאמרי חז"ל עמוקים ומאמרי ספרי קבלה כגון ספר הזהר, תיקוני זהר, ספרא דצניעותא, וכתבי האריז"ל בכללותם, ובו נתן לראות כי ההשגות הגבוהות והתורות העמוקות של רבי נחמן חובקות עולם ומלואו.
  • מגילת סתרים – שתי שיחות של ר' נחמן מברסלב העוסקות בדמותו של המשיח ובאופיו של עידן המשיח (הודפס על ידי חוקר בשנת תשס"ז).
  • סיפורי מעשיות (אוסטרהא תקע"ה) – קובץ סיפורים. מעשיות נוראות שסופרו בידי ר' נחמן מברסלב לתלמידיו, ובהם גנוזים סודות נפלאים ונשגבים. על מעשיותיו אמר רבינו שהם גבוהים יותר מתורותיו, ויש בהם כדי לעורר את האדם משנתו הרוחנית. משום עמקות המעשיות – ומשום שברור כי רק רבינו הבין את מהות הסודות הרמוזים בהם, ולמרות זאת התיר לנו לחפש בהם רמזים, ישנם כמה פירושים על הסיפורים. חלקם פזורים בין כרכי "ליקוטי הלכות", בין המכתבים ב"עלים לתרופה" והידוע שבהם, שמודפס כקונטרס מצורף לספר "רמזי המעשיות" שחיבר הרב נחמן מטשערין. כמו כן ראוי לציין כאן ספרו העמוק של ר' אברהם חזן – "חכמה ותבונה". לפי בקשת ר' נחמן, הודפס הספר שכשבחלקו העליון מופיע הסיפור בלשון הקודש ובחלקו התחתון באידיש. עד הדור הזה הספר נדפס בשתי שפות, ורק לאחרונה נדפס בלשון הקודש בלבד.
  • ספר המידות - אוסף מאמרים קצרים על המידות וההנהגות השונות הטובות והלא טובות, לפי סדר א-ב. חלקו הראשון של הספר חובר על ידי רבי נחמן בימי ילדותו, והחלק השני חובר על ידו בגיל מאוחר יותר. נקרא גם בשמות "ספר האלף -בית" – "הנהגות ישרות".
  • ספר הגנוז.
  • ספר הנשרף.