-

 

ברסלבער!


האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.


מרגיש שאתה מתאים?

הקש כאן כדי להצטרף

לוגו3.png

הבדלים בין גרסאות בדף "נחמן גולדשטיין - הרב מטשערין"

מתוך ברסלביקי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 2: שורה 2:
 
תקפ"ה – י"ג אדר ב' תרנ"ד.
 
תקפ"ה – י"ג אדר ב' תרנ"ד.
 
==עליו==
 
==עליו==
נודע בכינוי החיבה "דער טשערינער רב", ר' נחמן היה בנו של ר' [[צבי אריה מברסלב]]. אבי אביו, ר' [[אהרן]], היה רבה של ברסלב בימי [[רבי נחמן מברסלב|רבינו]]. ר' נחמן, תלמיד חכם מלומד גם בהיותו נער צעיר, גדל בברסלב, בתחילה לא היה קרוב כל כך ל[[רבי נתן מברסלב|ר' נתן]]. [[רבי נתן מברסלב|ר' נתן]] קרא לו פעם ואמר לו: "דע לך, כי יתכן בהחלט שרבי נחמן השתמש עם זכות אבותיו להביא לברסלב את סבך – רק למענך". אחרי פטירתו של ר' נתן, התחרט הרב מטשעהרין על שלא שאב ממנו מספיק, ונעשה מעורה ביותר בחיבוריו של [[רבי נתן מברסלב|ר' נתן]]. הוא פיאר והידר את ספרו של [[רבי נתן מברסלב|ר' נתן]] '[[ליקוטי עצות]]', והדפיסו בשם '[[ליקוטי עצות המשולש]]', שם אסף את משנת [[רבי נתן מברסלב|ר' נתן]] ב[[ליקוטי הלכות]]. הוא היה גם הראשון להתחיל
+
נודע בכינוי החיבה "דער טשערינער רב", ר' נחמן היה בנו של ר' [[צבי אריה מברסלב]]. אבי אביו, ר' [[אהרן]], היה רבה של ברסלב בימי [[רבי נחמן מברסלב|רבינו]]. ר' נחמן, תלמיד חכם מלומד גם בהיותו נער צעיר, גדל בברסלב, בתחילה לא היה קרוב כל כך ל[[רבי נתן מברסלב|ר' נתן]]. [[רבי נתן מברסלב|ר' נתן]] קרא לו פעם ואמר לו: "דע לך, כי יתכן בהחלט שרבי נחמן השתמש עם זכות אבותיו להביא לברסלב את סבך – רק למענך". אחרי פטירתו של ר' נתן, התחרט הרב מטשעהרין על שלא שאב ממנו מספיק, ונעשה מעורה ביותר בחיבוריו של [[רבי נתן מברסלב|ר' נתן]]. ליקט מלקוטי הלכות את כל העצות כפי סדר הליקוטי עצות, והדפיסו בשם '[[ליקוטי עצות המשולש]]'. הוא היה גם הראשון להתחיל
 
בכתיבת פירוש על חיבוריו של רבינו, ובכך תרם לפתוח אפיקים נרחבים גם בפני אנשים מן השורה. את רמת למדנותו העצומה של הרב מטשעהרין אי אפשר לתאר, כי אם לאלו שטעמו מספריו הקדושים.
 
בכתיבת פירוש על חיבוריו של רבינו, ובכך תרם לפתוח אפיקים נרחבים גם בפני אנשים מן השורה. את רמת למדנותו העצומה של הרב מטשעהרין אי אפשר לתאר, כי אם לאלו שטעמו מספריו הקדושים.
  

גרסה מ־12:26, 6 בנובמבר 2016

שנים

תקפ"ה – י"ג אדר ב' תרנ"ד.

עליו

נודע בכינוי החיבה "דער טשערינער רב", ר' נחמן היה בנו של ר' צבי אריה מברסלב. אבי אביו, ר' אהרן, היה רבה של ברסלב בימי רבינו. ר' נחמן, תלמיד חכם מלומד גם בהיותו נער צעיר, גדל בברסלב, בתחילה לא היה קרוב כל כך לר' נתן. ר' נתן קרא לו פעם ואמר לו: "דע לך, כי יתכן בהחלט שרבי נחמן השתמש עם זכות אבותיו להביא לברסלב את סבך – רק למענך". אחרי פטירתו של ר' נתן, התחרט הרב מטשעהרין על שלא שאב ממנו מספיק, ונעשה מעורה ביותר בחיבוריו של ר' נתן. ליקט מלקוטי הלכות את כל העצות כפי סדר הליקוטי עצות, והדפיסו בשם 'ליקוטי עצות המשולש'. הוא היה גם הראשון להתחיל בכתיבת פירוש על חיבוריו של רבינו, ובכך תרם לפתוח אפיקים נרחבים גם בפני אנשים מן השורה. את רמת למדנותו העצומה של הרב מטשעהרין אי אפשר לתאר, כי אם לאלו שטעמו מספריו הקדושים.

ספריו

  • אוצר היראה – ליקוטי עצות המשולש (ווארשא תרפ"ו – תרצ"ח) – גרסה מורחבת של ספר 'ליקוטי עצות', עם חומר שנוסף מכתביו של ר' נחמן בתוספת קטעים מיוחדים מתוך ספר 'ליקוטי הלכות'.
  • אור האמת והאמונה (ירושלים תשמ"א) – ליקוטים.
  • דרך חסידים (לעמבערג תרל"ו) – תורת הבעש"ט, עניינים כלליים בעבודת ה'.
  • זמרת הארץ (לעמבערג תרל"ו) – ספר המקשר התורות של ספר ליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות ושיחות הר"ן לגדולת וקדושת ארץ ישראל, ציון וירושלים.
  • יקרא דשבתא – קדושת שבת (לעמבערג תרל"ו, הוצאה חדשה כוללת מבוא תשנ"ח) – מגודל מעלת קדושת השבת, ספר המקשר התורות של ספר ליקוטי מוהר"ן לשבת. חלק א' "יקרא דשבתא": על ליקוטי מוהר"ן. חלק ב' "קדושת שבת": על ליקוטי מוהר"ן תנינא, שיחות הר"ן, סיפורי מעשיות.
  • ירח האיתנים (ירושלים תשי"א) – ספר המקשר התורות של ספר ליקוטי מוהר"ן לר"ה עשי"ת יוה"כ וסוכות.
  • לשון חסידים (לעמבערג תרל"ו) – תורת הבעש"ט, עניינים כלליים בעבודת ה'.
  • מראה מקומות על ספר המידות. (תרל"ו)
  • נח"ת השולחן (ירושלים תר"ע) – מבאר סעיפים רבים של השולחן ערוך, ומקשרם לתורה הראשונה של ספר ליקוטי מוהר"ן.
  • פרפראות לחכמה (לעמבערג תרל"ו, הוצאה חדשה כוללת מבוא תשס"ח) – פירוש יסודי וחשוב ביותר על ספר ליקוטי מוהר"ן, "אשר בלעדיו אי אפשר להבין רבים מהמושגים והמובנים המורכבים בתורות רבינו".
  • צוואת הרה"ק ר' נחמן גאלדשטיין אבד"ק טשעהרין (תרצ"ג, תשכ"א).
  • קיצור ליקוטי הלכות (לעמבערג תרל"ו) – קיצור ותמצית דרושי ספר ליקוטי הלכות.
  • רמזי המעשיות (לבוב תר"ן) – פירוש על סיפורי מעשיות. רמזים על כל מעשה, על מה הדברים מרמזים. ויסודתם בהררי קודש, בזוהר הקדוש ותיקונים וכתבי האריז"ל, וגם לבאר מוסר השכל היוצא ממעשיות אלה ע"פ פשוטם של דברים.
  • ספר "השתטחות" (לעמבערג תרל"ו) – על מעלת השתטחות על קברי צדיקים.
  • ספר ילקוט רבינו – ה' כרכים גדולים. מסודר ע"פ לקו"מ ובו מצויינים כל מאמרי חז"ל מש"ס ומדרשים אשר פירשם על ידי כל מאמר מדברי ר' נחמן.