-
|
ברסלבער!
האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.
מרגיש שאתה מתאים?
|
 |
הבדלים בין גרסאות בדף "רבי אברהם חזן (מטולטשין)"
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==אודותיו== | ==אודותיו== | ||
| − | מגדולי [[אנ"ש]] ודמות מפתח בחסידות ברסלב. רבי אברהם נולד בשנת תר"ט, ארבעה שנים אחרי פטירת | + | מגדולי [[אנ"ש]] ודמות מפתח בחסידות ברסלב. |
| − | [[מוהרנ"ת]], לאביו רבי נחמן חזן, המכונה בפי [[אנ"ש]] רבי [[נחמן טולטשינער]] | + | |
| − | שהיה מגדולי [[אנ"ש]] בדורו. עשרות שנים התבודד ביערות משבת לשבת ועמל בתורה ובעבודה. על | + | רבי אברהם נולד בשנת תר"ט, ארבעה שנים אחרי פטירת |
| + | [[מוהרנ"ת]], לאביו רבי נחמן חזן, המכונה בפי [[אנ"ש]] רבי [[נחמן טולטשינער]] <ref>פי' מהעיירה טולטשין</ref>, | ||
| + | שהיה מגדולי [[אנ"ש]] בדורו. | ||
| + | |||
| + | עשרות שנים התבודד ביערות משבת לשבת ועמל בתורה ובעבודה. על | ||
קדושתו ופרישותו העיד אביו, אחד ומיוחד רבי [[נחמן מטולטשין]], שאמר לו אברהם, חוץ לארץ | קדושתו ופרישותו העיד אביו, אחד ומיוחד רבי [[נחמן מטולטשין]], שאמר לו אברהם, חוץ לארץ | ||
| − | אינה סובלת את פרישותך. ברח לך לארץ ישראל. היה גאון עצום בנגלה ונסתר וקירב עשרות | + | אינה סובלת את פרישותך. ברח לך לארץ ישראל. |
| − | אנשים לדעת [[רביה"ק]]. נהג להשתעשע בדברי תורה עם גדולי תורה ואדמו"רים רבים. רבים | + | |
| − | מכתביו אבדו. ביאורו לספר [[ליקוטי מוהר"ן]] מפורסם אצל כל לומד | + | היה גאון עצום בנגלה ונסתר וקירב עשרות |
| − | פטירת אביו | + | אנשים לדעת [[רביה"ק]]. |
| − | [[כוכבי אור]] ו[[שיחות וסיפורים]]. [[מגילת הסתרים]], אותה גילה [[רבינו]] ל[[רבי נתן]] ורבי [[נפתלי]], עברה מדור | + | |
| − | לדור | + | נהג להשתעשע בדברי תורה עם גדולי תורה ואדמו"רים רבים. |
| − | רבי [[נפתלי]]. בשנת תרנ"ד עלה רבי אברהם לארץ ישראל, לאחר שנתן גט לאשתו שלא הסכימה | + | |
| + | רבים מכתביו אבדו. | ||
| + | |||
| + | ביאורו לספר [[ליקוטי מוהר"ן]] מפורסם אצל כל לומד [[ביאור הליקוטים]]. | ||
| + | |||
| + | לאחר פטירת אביו <ref>בשנת תרמ"ד</ref> החל בכתיבת סיפורים ומנהגים ששמע מאביו, והללו היוו בסיס לספר | ||
| + | [[כוכבי אור]] ו[[שיחות וסיפורים]]. | ||
| + | |||
| + | [[מגילת הסתרים]], אותה גילה [[רבינו]] ל[[רבי נתן]] ורבי [[נפתלי]], עברה מדור | ||
| + | לדור מאיש לאיש, לבחירי [[אנ"ש]]. | ||
| + | |||
| + | רבי אברהם זכה לקבלה מפיו של רבי [[אהרן מליפאוויץ]] תלמיד | ||
| + | רבי [[נפתלי]]. | ||
| + | |||
| + | בשנת תרנ"ד עלה רבי אברהם לארץ ישראל, לאחר שנתן גט לאשתו שלא הסכימה | ||
לעלות עימו, והתיישב בירושלים, בה גר במשך שנה לערך, כאשר מדי שנה הוא נוסע [[לאומן]] | לעלות עימו, והתיישב בירושלים, בה גר במשך שנה לערך, כאשר מדי שנה הוא נוסע [[לאומן]] | ||
| − | לראש השנה. נסיעתו האחרונה ל[[אומן]] הייתה בשנת תרע"ד, שממנה לא שב לארץ, עקב פריצת | + | לראש השנה. |
| − | מלחמת העולם הראשונה. הוא נשאר | + | |
| + | נסיעתו האחרונה ל[[אומן]] הייתה בשנת תרע"ד, שממנה לא שב לארץ, | ||
| + | |||
| + | עקב פריצת מלחמת העולם הראשונה. הוא נשאר ב[[אומן]], מתבודד ומקרב עוד ועוד אנשים לדרך [[רבינו]] הקדוש. | ||
מוסר עוד ועוד שיחות, מחזק עוד ועוד לבבות לעבודת הבורא. | מוסר עוד ועוד שיחות, מחזק עוד ועוד לבבות לעבודת הבורא. | ||
| שורה 26: | שורה 47: | ||
נקבר בבית החיים החדש בעיר [[אומן]], ועל מצבתו נרשם '''"פ"נ ר' אברהם בר נחמן הלוי חזן מארץ ישראל"'''. | נקבר בבית החיים החדש בעיר [[אומן]], ועל מצבתו נרשם '''"פ"נ ר' אברהם בר נחמן הלוי חזן מארץ ישראל"'''. | ||
| − | חיבורו העיקרי של רבי אברהם הוא "[[ביאור הליקוטים]]", ביאור עמוק ונפלא על [[ליקוטי מוהר"ן]], אותו כתב משך שנים ארוכות כקונטרסים, בהקדמתו ל"[[באור הליקוטים]]" העלה רבי אברהם את "שמנה עשרה הכללים" ללימוד [[ליקוטי מוהר"ן]], אותם ניסח בקצרה, מאוחר יותר, רבי [[שמואל הורביץ]] שהדפיס את הספר. רבי אברהם היה רבו של רבי [[לוי יצחק בנדר]] ושל רבי [[אליהו חיים רוזין]], ממחדשי חסידות ברסלב בארץ ישראל לאחר השואה. | + | חיבורו העיקרי של רבי אברהם הוא "[[ביאור הליקוטים]]", ביאור עמוק ונפלא על [[ליקוטי מוהר"ן]], אותו כתב משך שנים ארוכות כקונטרסים, בהקדמתו ל"[[באור הליקוטים]]" העלה רבי אברהם את "שמנה עשרה הכללים" ללימוד [[ליקוטי מוהר"ן]], אותם ניסח בקצרה, מאוחר יותר, רבי [[שמואל הורביץ]] שהדפיס את הספר. |
| + | |||
| + | ==תלמידיו== | ||
| + | רבי אברהם היה רבו של רבי [[לוי יצחק בנדר]] ושל רבי [[אליהו חיים רוזין]], ממחדשי חסידות ברסלב בארץ ישראל לאחר השואה. | ||
| + | |||
| + | כמו"כ היה רבו של ר' [[ישראל כהן]] ועוד | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 43: | שורה 69: | ||
באחת מנסיעתיו מארץ ישראל ל[[אומן]] עבר דרך ראדזין וביקר אצל האדמו"ר גרשון חנוך הניך ליינר ששכנעו להטיל פתיל תכלת על פי תגליותיו. לטיעוני האדמו"ר מראדזין סייעה מסורת שהייתה בידי הרב חזן מ[[רבי נחמן מברסלב]] לפיה קודם ביאת המשיח תתגלה התכלת. בעקבות מעשה זה החלו חלק מחסידי ברסלב בירושלים ובמקומות נוספים להטיל גם הם תכלת בציציותיהם. | באחת מנסיעתיו מארץ ישראל ל[[אומן]] עבר דרך ראדזין וביקר אצל האדמו"ר גרשון חנוך הניך ליינר ששכנעו להטיל פתיל תכלת על פי תגליותיו. לטיעוני האדמו"ר מראדזין סייעה מסורת שהייתה בידי הרב חזן מ[[רבי נחמן מברסלב]] לפיה קודם ביאת המשיח תתגלה התכלת. בעקבות מעשה זה החלו חלק מחסידי ברסלב בירושלים ובמקומות נוספים להטיל גם הם תכלת בציציותיהם. | ||
| + | |||
| + | ==בניו== | ||
| + | |||
| + | |||
| + | ==בנותיו== | ||
| + | |||
| + | |||
[[קטגוריה: אישים]] | [[קטגוריה: אישים]] | ||
גרסה מ־19:29, 3 בדצמבר 2016
שנותיו
נולד בשנת תר"ט נפטר בכ"ט בכסלו תרע"ח.
אודותיו
מגדולי אנ"ש ודמות מפתח בחסידות ברסלב.
רבי אברהם נולד בשנת תר"ט, ארבעה שנים אחרי פטירת מוהרנ"ת, לאביו רבי נחמן חזן, המכונה בפי אנ"ש רבי נחמן טולטשינער [1], שהיה מגדולי אנ"ש בדורו.
עשרות שנים התבודד ביערות משבת לשבת ועמל בתורה ובעבודה. על קדושתו ופרישותו העיד אביו, אחד ומיוחד רבי נחמן מטולטשין, שאמר לו אברהם, חוץ לארץ אינה סובלת את פרישותך. ברח לך לארץ ישראל.
היה גאון עצום בנגלה ונסתר וקירב עשרות אנשים לדעת רביה"ק.
נהג להשתעשע בדברי תורה עם גדולי תורה ואדמו"רים רבים.
רבים מכתביו אבדו.
ביאורו לספר ליקוטי מוהר"ן מפורסם אצל כל לומד ביאור הליקוטים.
לאחר פטירת אביו [2] החל בכתיבת סיפורים ומנהגים ששמע מאביו, והללו היוו בסיס לספר כוכבי אור ושיחות וסיפורים.
מגילת הסתרים, אותה גילה רבינו לרבי נתן ורבי נפתלי, עברה מדור לדור מאיש לאיש, לבחירי אנ"ש.
רבי אברהם זכה לקבלה מפיו של רבי אהרן מליפאוויץ תלמיד רבי נפתלי.
בשנת תרנ"ד עלה רבי אברהם לארץ ישראל, לאחר שנתן גט לאשתו שלא הסכימה לעלות עימו, והתיישב בירושלים, בה גר במשך שנה לערך, כאשר מדי שנה הוא נוסע לאומן לראש השנה.
נסיעתו האחרונה לאומן הייתה בשנת תרע"ד, שממנה לא שב לארץ,
עקב פריצת מלחמת העולם הראשונה. הוא נשאר באומן, מתבודד ומקרב עוד ועוד אנשים לדרך רבינו הקדוש. מוסר עוד ועוד שיחות, מחזק עוד ועוד לבבות לעבודת הבורא.
בראש השנה תרע"ח נפל רבי אברהם למשכב ממנו לא קם עוד. מיום ליום גברה חולשתו, עד לימי חנוכה ובכ"ט כסלו, יצאה נשמתו בקדושה.
נקבר בבית החיים החדש בעיר אומן, ועל מצבתו נרשם "פ"נ ר' אברהם בר נחמן הלוי חזן מארץ ישראל".
חיבורו העיקרי של רבי אברהם הוא "ביאור הליקוטים", ביאור עמוק ונפלא על ליקוטי מוהר"ן, אותו כתב משך שנים ארוכות כקונטרסים, בהקדמתו ל"באור הליקוטים" העלה רבי אברהם את "שמנה עשרה הכללים" ללימוד ליקוטי מוהר"ן, אותם ניסח בקצרה, מאוחר יותר, רבי שמואל הורביץ שהדפיס את הספר.
תלמידיו
רבי אברהם היה רבו של רבי לוי יצחק בנדר ושל רבי אליהו חיים רוזין, ממחדשי חסידות ברסלב בארץ ישראל לאחר השואה.
כמו"כ היה רבו של ר' ישראל כהן ועוד
ספריו
- אבני"ה ברזל (ירושלים תשל"ב עם "כוכבי אור") - סיפור התקרבות מהרנ"ת לר' נחמן הספר נקרא "אבניה ברז"ל" על שם רבי א'ברהם ב'ן נ'חמן, ורבי י'שראל ה'כהן. נלקט ע"י ר' שמואל הורביץ.
- ביאור הליקוטים - באר אברהם (באופן חלקי: ירושלים תרצ"ה ע"י ר' שמואל הורביץ, בשלמות: בני ברק תשכ"ז, מהדורה מחודשת מתוקנת ומלאה ע"י ר' ברוך מרדכי פרנק תשמ"ט, הוצאה חדשה כוללת מבוא תשס"ח ע"י מכון אבן שתי"ה) פירוש מעמיק על לקו"מ.
- חכמה ותבונה (תשכ"ג, תשכ"ח, תשס"ד בתוך ספר "סיפורי מעשיות" שע"י "נקודות טובות") ביאורים ורמזים עמוקים על ספר "סיפורי מעשיות". יצא לאור ע"י ר' נתן צבי קעניג.
- ימי התלאות (תרצ"ה כחלק חמישי לספר 'כוכבי אור') קונטרס ובו סיפורי התלאות שעברו על מוהרנ"ת ועל חסידי ברסלב בשנים תקצ"ה-תקצ"ח, בעת מחלוקת סוורן. בסופו מצורף לקט השמטות שלא ניתנו לפרסום מהספרים חיי מוהר"ן וימי מוהרנ"ת.
- כוכבי אור (תרצ"ג) מעשיות מרבינו הק' ותלמידיו. נאסף ע"י רבי אברהם ב"ר נחמן חזן, שבירר את אמינות הסיפורים וכלל רק סיפורים שהיה בטוח באמיתותם
- שיחות וסיפורים (תרצ"ג) (מודפס עם כוכבי אור).
- ששון ושמחה (תשל"ו, תש"ן) אורות וגילויים מסוד מעלת הששון והשמחה.
- אמונה בידיעה רוחנית - לא הופיע בדפוס.
התכלת
כשיצא ספרו של הרב מראדזין בעניין פתיל תכלת בציצית, אמר רבי אברהם שאינו צריך לראיותיו כי יש לו יסודות חזקים עוד יותר לחזק לבישת התכלת. והיה נראה מדבריו שאומר זאת מחמת ידיעתו את המגילת סתרים שגילה רבי נחמן.
באחת מנסיעתיו מארץ ישראל לאומן עבר דרך ראדזין וביקר אצל האדמו"ר גרשון חנוך הניך ליינר ששכנעו להטיל פתיל תכלת על פי תגליותיו. לטיעוני האדמו"ר מראדזין סייעה מסורת שהייתה בידי הרב חזן מרבי נחמן מברסלב לפיה קודם ביאת המשיח תתגלה התכלת. בעקבות מעשה זה החלו חלק מחסידי ברסלב בירושלים ובמקומות נוספים להטיל גם הם תכלת בציציותיהם.
